פרשת חיי שרה - יעקב פרידמן

בפרשת חיי שרה אנו עומדים נפעמים מהשידוך המופלא של רבקה ליצחק באמצעות השליח-העבד הנאמן אליעזר. אנו קוראים כיצד אברהם מצווה את אליעזר לצאת לחרן, מולדת אברהם, ולמצוא כלה ליצחק, כשאברהם מתכוון לרבקה בת בתואל אחיינו. אברהם מזהיר ואף משביע את אליעזר שלא יקח אישה מבנות הכנענים יושבי הארץ ומזהירו גם כי המטרה להביא את רבקה לארץ כנען...

| כ' חשון התשע"ב | 17.11.11 | 00:00

בפרשת חיי שרה אנו עומדים נפעמים מהשידוך המופלא של רבקה ליצחק באמצעות השליח-העבד הנאמן אליעזר. אנו קוראים כיצד אברהם מצווה את אליעזר לצאת לחרן, מולדת אברהם, ולמצוא כלה ליצחק, כשאברהם מתכוון לרבקה בת בתואל אחיינו. אברהם מזהיר ואף משביע את אליעזר שלא יקח אישה מבנות הכנענים יושבי הארץ ומזהירו גם כי המטרה להביא את רבקה לארץ כנען.  אליעזר שואל, ואם לא תסכים הנערה לבוא? אברהם מביע את בטחונו בה` ואומר "ה` אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם" ובמקרה זה אף פוטרו מחובת השליחות ומהשבועה.בהמשך הפרשה אנו קוראים כשאליעזר הגיע כבר לבית בתואל ומספר לבתואל את השליחות הוא משנה ואומר "ויאמר אלי ה` אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ... ".השליחות הזו תמוהה מעט. מצד אחד זו שליחות לכל דבר ועניין ומלכתחילה לא ידוע האם תצליח או לא. ומאידך משמע שלפחות מצד אברהם אבינו העסקה סגורה מלכתחילה ובודאי היא תצליח? ובנוסף עלינו להבין מדוע שינה אליעזר, בדברו אל בתואל, מלשונו של אברהם, ובמקום "ישלח מלאכו לפניך" אמר "ישלח מלאכו איתך"?
 כדרכנו נפתח בסיפור חסידי ומשם נמשיך להסבר ומהות השליחות של אליעזר.אחד מגדולי תלמידי הבעל שם טוב, רבי זאב וולף קיציס, היה עני מרוד ולא יכול היה להשיא את בתו הבוגרת. שאלו הבעש"ט באחד הימים: מדוע לא תשתדל להשיא את בתך? השיב התלמיד: כאשר אין לי במה לפרנס את בני משפחתי, איך אוכל לחשוב על נישואין? אשיאך עצה, ענה לו הבעש"ט, שלח נא שליח מיוחד לעיר יאסי, שם ימצאו השדכנים חתן בר אוריין לבתך. עליך גם להבטיח לחתן נדוניה של אלפיים רובל.עשה התלמיד כהוראת רבו והשליח יצא ליאסי. הוא תיאר שם את המחותן ר` וולף בתור צדיק וחסיד, והבטיח שיתן נדוניה בסך אלפיים רובל.השדכנים התחילו להציע לפניו שידוכים שונים, שלא ישרו בעיניו, עד שלבסוף התעכב על שידוך אחד שהוצע לו, בנו של איש נכבד, עשיר ומיוחס, והבחור עצמו היה גדול בתורה. הוטב הדבר בעיני השליח, גמר את השידוך בכי טוב וכתבו "תנאים", שעל המחותן לתת נדוניה בסך אלפיים רובל. חזר השליח לביתו, וסיפר לר` וולף את כל המאורע, אשר הוטב גם בעיניו.כאשר בא לפני הבעש"ט, הוא בירך אותו בברכת מזל טוב, וביקשו שלא ידאג מאומה, כי במהרה יבוא עזרו. כעבור מספר שבועות קיבל ר` וולף מכתב ממחותנו, בו הוא מתפלא על שלא שלח מתנה לחתן, כנהוג.הלך ר` וולף עם המכתב אל הבעש"ט, והוא אמר לו שלא ידאג כי קרובה ישועתו לבוא. חלפו עוד מספר שבועות, והמחותן הוסיף לכתוב, למה אינו שולח שום מתנה לחתן. אך ר` וולף שבטח בדברי הבעש"ט, לא השיב לו מאומה. בראות המחותן שאין קול ואין עונה, הוא שלח לו מכתב נוזף וכתב בו דברים קשים, וגם הודיעו אם לא יקבל תשובה ממנו, יחזיר לו את ה"תנאים".הלך ר` וולף במר נפשו אל הבעש"ט, והראה לו את המכתב. ענה לו הבעש"ט: ענה לו במכתב, כי בזמן המיועד של החתונה יבוא לכאן החתן, ואי"ה יהיה הכל מכן, גם מתנות לחתן וגם הנדוניה. כתב ר` וולף כדברי הבעש"ט, והמחותן בטח בדבריו. כשהגיע קרוב לזמן המיועד, נכנס ר` וולף שוב לבעש"ט, והוא ציוהו לכתוב למחותן שיבוא לכפר שלשה ימים קודם הזמן, כי רצונו לשמוח איתו כמה ימים לפני החתונה.
 
ר` וולף קיים את פקודת הבעש"ט, וימים אחדים לפני החתונה קיבל מכתב ממחותנו, שהוא עם כל בני ביתו נוסעים לחתונה. בפנים עצובות הלך ר` וולף להראות לבעש"ט את המכתב. בדרכו אל הבעש"ט הוא פגש איש אשר שאלו איפה גר הבעש"ט. הנה גם אני הולך אל הבעש"ט ותוכל ללכת עמי, ענה לו ר` וולף.בהגיעם אל הבעש"ט, לאחר שאילת שלום, אמר הבעש"ט אל האורח: הבה ואספר לך סיפור:סוחר אחד הוביל עצים ברפסודות גדולות למדינת פרוסיה. הוא הוביל רפסודה גדולה של עצים, וקיבל במחירה ארבעים אלף רובל. לסוחר היתה מרכבה הדורה ועגלון גוי נוהג בסוסים. בנסעו חזרה עם הכסף, הגיעו ליער אחד, שם נרדם הסוחר וישן. היטה העגלון את הסוסים מן המסילה אל אמצע היער, העיר את הסוחר ואמר לו שימסור לו מיד את כל הכסף שיש לו. הוא גם התחיל לנופף על ראשו בגרזן חד לאיים עליו.
 
חרד הסוחר והתחיל להתחנן אל העגלון שישאיר לו חצי מן הכסף. אך העגלון באחת, שימסור לו מיד את כל הכסף, ואם לאו יהרוג אותו כרגע! בראות הסוחר כי כלתה עליו הרעה, מסר בידי העגלון את ארבעים אלף הרובלים, ובלבד שישאיר לו את נפשו לשלל. לאחר שהעגלון קיבל את כל הכסף, נענה העגלון ואמר: הלא תגיד לי איך אוכל להניחך בחיים, כאשר בודאי תספר אחרי כן את כל מה שקרה, אין לי ברירה אחרת אלא להרוג אותך כאן במקום.הסוחר הרבה להפציר בו שיניחו בחיים, והעגלון באחת , שמדבריו לא יוכל לשנות ועליו לרצחו. התחנן אליו הסוחר, שעל כל פנים ימתין לו עד יתוודה קודם מותו. העגלון נתרצה לדבר זה, קשר אותו אל עץ, לבל יברח, והניחו לומר וידוי. התחיל הסוחר לומר וידוי בהשתפכות הנפש, ונדר נדר לה`: ריבונו של עולם, אם אצליח להנצל מידי הרוצח, אתן מעשר מכל הכסף הזה לצדקה. לאזניו של שומר היער, הגיע קול השתפכות נפשו של הסוחר. הוא דהר עם קנה הרובה שבידו אל המקום, אשר עמד בו הסוחר קשור לעץ. הוא שיחררו מהחבלים, והסוחר סיפר לו את הנעשה עמו. תפס השומר את העגלון, כפתו בחבלים והוליכו העירה למשטרה. לאחר חקירה ודרישה מסרו את כל הכסף לסוחר, ואת העגלון כלאו בבית האסורים. הסוחר נסע לביתו שמח וטוב לב, ובפיו תשבחות להשי"ת, שפדה את נפשו מידי מבקש נפשו.
כאשר חזר אל ביתו, ועברו מספר שבועות מהמאורע. שכח הסוחר לקיים את נדרו ולא נתן מאומה לצדקה מן המעשר שהבטיח לתת.
 
לסוחר היו בן ובת, ולפתע חלתה בתו ובתו. הוא לא שת לבו גם לזה, ולא נזכר לחלק את כסף המעשר לעניים. אחרי כן חלה גם בנו יחידו, הוא שלח אחר רופאים גדולים, וכולם אמרו נואש לחיין. בצר לו, ובשמעו כי בעיר מז`יבוז` נמצע הבעש"ט שפועל ישועות, נסע אליו לבקשו שיעורר רחמים על בנו יחידו הנמצא בסכנה. כך סיים הבעש"ט את סיפורו בהביטו היטב אל האיש אשר בא אליו זה עתה.כאשר גמר הבעש"ט את סיפורו, נזדעזע אותו אדם אשר היה לו אחר מאשר אותו סוחר, אודותיו סיפר הבעש"ט. "הנני מוכן ומזומן להפריש תיכף ומיד את כסף המעשר, ולתתו לכל מי שיצוה רבינו הקדוש", נענה הסוחר הנדהם.מהר ושקול סך של ארבעת אלפים רובל לר` וולף, ציוה לו הבעש"ט. הסוחר לא פקפק לרגע, ומנה ארבעת אלפים רובל, ומסרם לרבי זאב וולף קיציס. מיהר רבי וולף המאושר להכין את צרכי החתונה, סילק אלפיים רובל למחותנו וקנה מתנות עבור החתן. הנישואין נערכו ברוב פאר, כאשר גם אותו סוחר משתתף בשמחת הכלולות, אם כי לבו היה מודאג בגלל מצב החמור של בנו, אולם בטרם חזר לביתו, הגיע אליו מכתב כי מצב בנו החולה השתפר מאד והוא חוזר לאיתנו. חזרה לפרשתינו:מהותו של אליעזר היתה כפי שאליעזר בעצמו מעיד "עבד אברהם אנוכי". אליעזר היה בטל לאברהם לגמרי וכל מעיניו היו במילוי שליחות אדוניו, אברהם אבינו. לכן כשאברהם אבינו אמר לו "ישלח מלאכו לפניך" אליעזר ידע שהעסקה סגורה והשליחות תצליח בודאי וללא ספק. כי אין מדובר פה על שליחות רגילה, כאן זו היא שליחות אלוקית, שליחות להקמת עם ישראל ועתידו. השליחות הזו חייבת להצליח ועל זה אברהם הבטיחו "ישלח מלאכו לפניך".אבל אליעזר שינה ואמר  "ישלח מלאכו לפניך"מדוע? אלא, בשעה שאליעזר יושב עם בתואל, אבי הכלה ונהל משא ומתן על השידוך, אין טעם לומר לו שהעסקה סגורה ומלאך ה` כבר סידר את העניינים, שהרי אז יכול בתואל לטעון שכל המשא-ומתן מיותר לחלוטין... ועל זה רמז אליעזר לבתואל במילים "יצליח דרכך". הצלחה אמיתית היא הברכה האלוקית שאכן נתקיימה וזכה אליעזר לברכה שהצלחתו בסגירת השידוך היא לא על ידי פעולותיו שלו אלא תבוא לגמרי מלמעלה. ולכן כששמע זאת בתואל השיב: "מה` יצא הדבר, לא נוכל לדבר אליך רע או טוב".
 
לא בכדי התורה מאריכה בכל סיפור אליעזר כל כך, ללמדנו הוראה בחיי היום יום. אנחנו, כל אחד מאיתנו, נמצא בשליחות בעולם הזה, כל רגע ורגע מסדר יומנו וכל פעולה היא שליחות כשלעצמה. יהודי צריך לדעת כי אל לו להסתפק בכך שהוא עושה את כל התלוי בו להצלחת המטרה אלא עליו להשיג את ההצלחה בפעולותיו בפועל ממש! כיצד אפשרי הדבר? הרי לאדם יש יכולת לשלוט במעשיו הוא, אך אינו יכול להשפיע או להחליט לזולת... אליעזר מלמדנו, שגם ההשפעה על החלטת הזולת יכולה להיות תלויה בנו כפי שהחלטתו של בתואל היתה "מה` יצא הדבר, לא נוכל לדבר אליך רע או טוב".
 
אפשרות זו קיימת רק עם יוצאים לפעולה מלכתחילה באופן של "עבד אברהם אנוכי" שהכל לפי רצון ה`, לפי דרך התורה, זהו המתכוןוהדרך הבטוחה להצלחה בכל פעולה בחיים! אליעזר נכנס לשליחות באופן של "עבד אברהם אנוכי" זהבטיחה לו את ההצלחה לתשובת בתואל "מה` יצא הדבר, לא נוכל לדבר אליך רע או טוב".
 
נסיים באפיזודה מימי ילדותי בכפר חב"ד. כשהייתי ילד צעיר אבי ע"ה לקח אותי באחד מימי חג החנוכה לארוע הדלקת נרות והתוועדות חסידית בביתו של יו"ר וועד כפר חב"ד דאז, הרב שלמה מיידנציק, שהיה מקושר עם אישי ציבור, אנשי צבא ופוליטיקאים מימין ומשמאל שהגיעו לארוע חנוכה זה. אני זוכר שעמדתי בכניסה עם אבי ע"ה ובדיוק הגיעו אריק שרון ואשתו לילי, איני זוכר איזו משרה פוליטית או צבאית הוא אייש אז, אבל לא אשכח איך כשאריק נכנס לבית, הוא פנה לאשתו לילי ואמר לה "את שומעת לילי,  שאני נכנס לבית של החב"דניקים אני יודע איך אני נכנס אבל אין לי מושג אני יוצא..." מי שהכיר את אריק יודע שהוא תמיד היה יודע לקחת לגימה שמקרבת, ובאותו ערב הוא שתה הרבה והאמת שהוא ידע טוב מאוד איך הוא יצא מהערב הזה... אבא ע"ה, כדרכו, עשה שם שמח, הלהיב את הקהל, הרקיד אותם והיתה אוירה מחשמלת מאוד.זהו המסר להיכנס נכון לעניינים לדעת שהכל מאת ה` כפי שאמר אליעזר לבתואל אני לא אדם פרטי אני סך הכל "עבד אברהם" וזו הייתה סוד הצלחתו.

פייסבוק מייל

תגובות

1

מאמר מקסים...אך השאלה המתבקשת היא:

אם כן! מדוע הגמרא בתענית ד. כותבת כי הוא שאל שלא כראוי?
יעקב | 08/05/22 23:47

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות