דברים

בפרשת השבוע, כי תצא, אנו קוראים על מצוות `מעקה`. "כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך" - כשאדם בונה בית חדש, מוטלת עליו החובה לבנות מעקה מסביב לגג. והתורה מנמקת: "ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו". ולכאורה לא מובן, הרי מצוות בניית המעקה חלה גם על מי שקנה בית ישן ללא מעקה, אם-כן, מדוע התורה מצאה לנכון להזהיר דוקא בית חדש? שנית, לשון הפסוק "כי יפול הנופל ממנו" מצביע על אדם הרגיל ליפול הרבה פעמים, נופל לשון הווה, אם-כן מה תעזור האזהרה?! על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע.

הרב שניאור אשכנזי פרשת כי תבא תשע"ה 
למה חשוב להתחיל טוב ?
 

הרב שניאור אשכנזי פרשת דברים תשע"ה
 בעיית הרע והסבל: התמודדות של מאמינים 



 

הרב שניאור אשכנזי פרשת שופטים תשע"ד 
קצת מזל: מה חושבת היהדות על אסטרולוגיה? 

 

הרב שניאור אשכנזי פרשת דברים תשע"ד
מה צריך לעשות כדי לצאת מהגלות הזאת?
 

הרב שניאור אשכנזי פרשת כי תבוא תשע"ג
מה כל כך שמח ביום הולדת? 
יום הולדת הוא יום שמח לכולנו. לא משנה מה הגיל, כולם נהנים לחגוג יום הולדת,
אם זה בחיק המשפחה או החברים.
 אך מהי המשמעות היהודית של יום ההולדת? מה כל כך מיוחד ביום הזה?

הרב שניאור אשכנזי פרשת דברים תשע"ג
 מהיכן באו החודשים העבריים? 
מאיפה צצו החודשים העבריים בעוד שאף אחד מהם אינו מוזכר בתורה?
האם מותר לכתוב תאריך לועזי בצק`ים וחוזים מסחריים?
ואיך בדיוק קוראים לחודש הזה - "אב", "מנחם" או "מנחם אב"?

בפרשת השבוע אנו קוראים על מצוות הבאת הביכורים, הם הפירות הראשוניים, אל בית המקדש כאות תודה והכרת הטוב לה` הנובעת מהנחת היסוד שכל מה שיש לאדם הכל מאת ה`. אופן הבאת הביכורים לבית המקדש היא בכלי דווקא כפי שנאמר "וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ.." המשנה מתארת את סדר הבאת הביכורים לבית המקדש, "העשירים מביאים ביכוריהם בקלתות של כסף ושל זהב והעניים מביאין אותם בסלי נצרים... הסלים והביכורים ניתנין לכהנים". יש להבין, מדוע בכלל מציינת התורה את אופן הבאת הביכורים למקדש, ביד או בסלסלה, העיקר הרי הוא שהחקלאי יכיר את תודתו לה` ויביא את פירותיו למקדש! ועוד, אם את פירות הביכורים עליו להביא מהמובחר, מראשית פרי האדמה מהמובחרים שבפירותיו מדוע הסל יכל להיות גם זול ופשוט, סל של נצרים שאף נשאר בבית המקדש? על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע.

הרב שניאור אשכנזי פרשת שופטים תשע"ב           
 האם הילד הבכור הוא המוצלח במשפחה ?
ספורט - סכנה.
האם מותר עפ"י ההלכה להשתתף במשחקי ספורט שמסכני חיים? 
כרטיס אדי - אנשים חותמים על זה שאם חס ושלום אנשים מתים והלב עובד אז אפשר
להשתמש באיבריו.
האם זה מותר? האם האדם הוא בעל הבית על הגוף שלו באותה מידה שהוא
בעל הבית על ביתו ורכושו? האם מותר לו לעשות דברים מסוכנים על אף המודעות
העצמית שלו לסכנה שבדבר?

השבת, פרשת ראה היא גם שבת ראש חודש אלול. הפרשה פותחת במילים: "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וכו`", מילת הפתיחה "ראה" אינה שגרתית בלשון המקרא, מדוע בחר משה להשתמש במטבע לשון זו? שנית, מדוע בלשון יחיד ולא בלשון רבים `ראו` כפי הנאמר בהמשך הפסוק "לפניכם", שהרי הדיבור היה אל כלל ישראל?! על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע

בפרשת השבוע אנו קוראים "ואהבת את ה` אלוקיך ושמרת משמרתו וחוקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים" (יא,א) נשאלת השאלה כיצד ניתן לצוות עלינו לאהוב את השם?! ניתן לצוות אדם על פעולה פיזית אך לא על מידה שבלב, שהרי האהבה היא בלב, והאהבה, או שהיא קיימת או שאינה קיימת ומה טעם לצוות על כך? יתרה מכך, בפרשת ואתחנן נאמר "ואהבת את ה` אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך", "בכל מאודך" הכונה היא בכל ממונך. יהודי האוהב את ה` בלב ונפש בודאי שלא יחוס על ממונו למען שמו יתברך, ומה יש לצוות על זה שוב? על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע

השבת אנו נקרא בפרשת `ואתחנן` את איזכורו של מעמד הר סיני, על ידי משה רבינו, בו נגלה ה` אל בני ישראל ובתארו את קול ה` אומר משה רבינו כי הקול היה חזק מאוד "קול גדול ולא יסף", קול ללא סוף. יש להבין, מדוע מצא משה לנכון להגיש, מכל המעמד הנורא והגדול של קבלת התורה, דווקא את קולו של ה` שהיה "קול גדול ולא יסף"? ובכלל מהו פירוש הדבר שהקול היה ללא סוף? על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע

חומש `דברים`, המכונה `משנה תורה`, השונה מארבעת החומשים שקדמו לו, שכן הוא בעיקר מעין חזרה על הנאמר בתורה עד כה, ועל חומש זה נאמר בגמרא כי "משה-רבנו מפי עצמו אמרו". שבת זו, לפני ט` באב, נקראת גם "שבת חזון" על שם ההפטרה הנקראת בשבת זו "חזון ישעיהו ..." וכן-גם, שבת חזון מ"לשון מחזה" כאימרתו של רבי לוי יצחק מברדיטשוב שבשבת זו "מראין לכל אחד ואחד המקדש דלעתיד (השלישי) מרחוק". ננסה לקשר בין ייחודיותו של חומש דברים, פרשת השבוע והקשר לט` באב שיחול השנה במוצאי שבת קודש (נדחה).

ישנו כלל "אחרי רבים להטות" שיש ללכת אחרי דעת הרוב, אם-כן, מה היה חטאם של המרגלים כאשר יש עשרה מרגלים הביעו את דעתם נגד כיבוש הארץ בניגוד ליהושע בן נון וכלב בן יפונה שהיו בדעת מיעוט? שנית, מדוע התפלל משה דווקא על יהושע שלא יפול בעצת חבריו ולא התפלל על כולם?