האדם מכונה או יישות עצמאית ?

בשורה התחתונה לכל אדם בחירה חופשית להחליט מה הוא רוצה לעשות ומה לא, ואין זה משנה מה היו הנסיבות שהובילו אותו לכך, וטענתך שאין בחירה זה כמו שתבוא ותאמר: פלוני רצח משום שהנרצח עיצבן אותו, אילולא היה מעצבן אותו הוא לא היה רוצח. והרי גם בבית משפט שאינו דן על פי חוקי התורה אין מקבלים טענה שכזו, כ"ש על פי דיני התורה הקובעת בוודאות כי ליהודי יש בחירה (בשונה מגוי שאכן אין לו בחירה) משום שמין המדבר עובד על פי השכל, והשכל יכול לעצור אותך מפעולה מסוימת גם אם הנסיבות הובילו אותך לכך, ובפרט על פי המבואר בתניא שכל יהודי יכול להגיע לדרגת `בינוני` שעניינה הימנעות מקיום עבירות בפועל אף אם התשוקה והמשיכה לחטא קיימות אצלו בשיא תוקפן. אמנם, הרבי מבאר בשיחותיו כי גם אם לגבי עצם פעולת החטא יש בחירה, אך לגבי התוצאה שזו הנפילה הרוחנית שם אין בחירה, אלא זה הגיע מהקב"ה שהוא רצה שאתה תגיע לכזה מצב ירוד, וזאת למה - כדי שתוכל לצאת ממצבך ולהתעלות, ואז תגיע לדרגא גבוהה יותר ממה שהיה קודם. יוצא אם כן שכל אדם בכל מצב רוחני שנמצא אל לו להתייאש כלל, משום שלמרות שעל פניו מצבו נגרם בבחירתו - בתכל`ס כל מה שקורה כאן זה רצון ה`, ועצם ידיעה זו נותנת את הכוח לכל אחד ואחד למנף את עצמו מבירא עמיקתא לאיגרא רמא (מירידה לבור עמוק לעלייה מעלה מעלה למצב נעלה) ועי"ז להביא רצון ה` לתכלית.