כשרות

בגדים עם חשש שעטנז, מה דינם?

כ"א חשון התשע"ז | 22.11.16 00:00

שאלה

שלום כבוד הרב 1. יש לי סוודר שעשוי מ- wool - laine פוליאמיד, ופוליסטר תוצרת סין 2. כובע עשוי מ- lambswool אנגורה וניילון האם מותר ללבוש אותם? כמו כן מהם השמות של החוטים/סיבים המחשידים כשעטנז.תודה ציפי.

תשובה

ב"ה. אני שמח על ההזדמנות שזומנה לפני, להבהיר קצת את נושא השעטנז לכלל הציבור, בשנים האחרונות מאוד מצוי בבגדים רבים שעטנז, הן באלו שמיוצרים בארץ ישראל והן במיוצרים בחו"ל, בין בבגדי גברים ובין בבגדי נשים, ואפילו בבגדי ילדים יש כאלו שיש בהם שעטנז דאורייתא או דרבנן, ובאופן זה כולם צריכים בדיקה. (ראה כלאים פ"ט מ"ז בפי' רע"ב שם, שכתב שבזמן הזה שהפשתן מצוי בכל מקום - כולם צריכים בדיקה, וכן אי' ביו"ד סי' שב ס"ב) וגם אם נכרי מסיח לפי תומו בזה  - אינו נאמן, וכן ישראל החשוד, או אפילו אינו חשוד אלא שאין לו ידיעה, ואינו מבין בין פשתן לשאר מינים, וקיימת אפשרות שקנה את הבד מגוי.

ואפילו אם כתוב על התוית את רכיבי הבגד, אי אפשר לסמוך על כך, וכפי שאכתוב בהמשך את החששות שקיימות ולא מצוינות על גבי התוית.
והיות שבזמננו ת"ל מצויים מעבדות לבדיקת שעטנו העומדים תחת השגחת רבנים מומחים, על כן ראוי לתת לבדיקה את כל הבגדים שיש בהם חשש שעטנז.
לגבי שאלתך הספציפית בנוגע לסוודרים, הרי שבסוודרים לנשים שעשויים מ100% אקרילן או כותנה אין צורך לבדוק, אבל כשמכילים צמר או פשתן,  כמו בשאלתך שמצויין  WOOL שפירושו צמר, יכול להיות בזה שעטנז, כי לפעמים תופרים בסוודרים הללו בחוטי פשתן, ובמיוחד כשיש עליהם רקמה או אפליקציה, או שכתוב על התוית "סיבים אחרים" (O.F. באנגלית), והוראות המומחים שבמצבים הללו ראוי לבדוק הסוודר.
לגבי סוודרים לגברים, גם שם, כשיש ריקמה או קישוטים ומצויין שמכילים צמר, יש מקום לבדוק, אך כאשר אין תוספות אלו, גם כשיש בהם צמר - אין מצוי שעטנז, וכשמצויין 100% אקרילן או פליאסטר אין צורך לחוש כלל לבדיקה.
לגבי הכובע לא ברור לנו סוג הכובע, וככלל אם יש בו צמר, כפי שציינת ויש בו תפירות יתכן שהם מחוטי פשתן, שמשמשים לתיפור חזק. ולכן ראוי לבדוק גם זאת.
כובעי קסקט - גם מתוצרת הארץ, מצוי הרבה שעטנז, וראוי לבדוק.
כובעי פרווה - בעיקר ממזרח אירופה, מצוי מאוד שעטנז, וחובה לבדוק.
בנוגע לתווית יש לדעת :
1. שבכמות פחותה מ3-5% אין חובת היצרן לציין, אבל הלכתית אפילו חוט אחד של פשטן בבגד שמכיל צמר - אסור.
2. בנוסף חוטים שמרכיבים את סיומת האריג אין חובת היצרן לציין.
3. ומעבר לכל זה התוית מציינת רק מרכיבי הבד, אבל מה שמוסיף המפעל בתפירות, כמו בטנות, סרטים, חוטי תפירה וכריות, לא מציינים בדרך כלל בתוית.
ולכן אם מצויין צמר או פשטן יש לחוש שהמין השני קיים ולא צויין, ובפרט אם מצויין בתוית שמות כללים כמו:
MIXED FIBERS שמשמעותו סיבים מעורבים/
OTHERS FIBERS שמשמעותו סיבים אחרים
O.F. ר"ת של הנ"ל
ANIMEL HAIR שיער מבעלי חיים
בכל אלו יש להראות התוית לאדם שמבין את המילים בכתובות, כדי לצאת מכל חשש.
המידע נלקח מתוך הס' "השעטנז בעידן המודרני" (כרמי).
ואסיים בלשון הספר פני זקן  מהרה"ק מקאמרנא זי"ע (על מסכת כלאים ט,ט,): "הזהיר בכלאים יאריך ימים בעולם הזה ובעוה"ב, ולא יבוא עוד בגלגול, וינוח בשלום על משכבו באור החיים , ויוליד בנים צדיקים חיים וקיימים, ויזכה גם בעוה"ז לכל טוב".
הרב ישראל הלפרין
דיין ומורה הוראה בבית ההוראה ברחובות
 
שליחת שאלה לרב

גולשים יקרים,
על מנת שנשיב לשאלתכם לשביעות רצונכם, אנא מלאו את הטופס במלואו. אנו נשתדל להשיב לשאלתכם בהקדם האפשרי.

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות