חינוך

בשר ומרק לתינוקות ??

היה חסיד שהיה צריך להיכנס ליחידות (פגישה אישית עם הרבי) ביחד עם הבן שלו. הבן היה בגיל 12, והחסיד ידע שהרבי יתעניין איזה גמרא הוא לומד בבית ספר וישאל אותו שאלה ...

| כ"ז אלול התש"ע | 06.09.10 | 00:00

פותחין בדבר מלכות, מדברי הרבי:

"ולאמיתו של דבר – מתחיל ענין החינוך עוד לפני שהתינוק יוצא לאויר העולם, במשך ט` חודשי העיבור, ועוד לפני זה – כאשר ההכנה לזה היא באופן של טהרת המשפחה, כולל – הענין דכשרות האכילה ושתי` דאביו ואמו, היינו, שהדם ובשר של אביו ואמו (כולל – הלובן שבאב והאודם שבאם, שמהם נעשה הולד) הם ממאכלים ומשקאות כשרים, וכן הענין ד"נר דלוק" – נרות שבת קודש ויו"ט, שכל ענינים אלו ניתנו לנשי ישראל."

מתוך התוועדויות תשד"מ חלק ב` עמ` 1319

 

היה חסיד שהיה צריך להיכנס ליחידות (פגישה אישית עם הרבי) ביחד עם הבן שלו. הבן היה בגיל 12, והחסיד ידע שהרבי יתעניין איזה גמרא הוא לומד בבית ספר וישאל אותו שאלה מהחומר הנלמד. הבן לא היה מהתלמידים המצטיינים, והאבא שחשש מהמעמד ביקש מבנו שילמד כמה שיוכל, אבל הבן לא כל כך למד.

כשנכנסו לרבי, הוא שאל אותו איזה גמרא לומדים ואז ידע לשאול אותו בדיוק את השאלה היחידה שידע עליה  את התשובה. לאחר שענה לו הוציא הרבי מטבע מהמגירה נתן לילד ואמר לו תודה על הנחת רוח שעשה לו כשענה את התשובה.

החסיד תפס את עצמו וחשב, ריבונו של עולם אני מכיר את הבן שלי ואיתו כל הזמן מאז שנולד, ועד היום לא חשבתי להגיד לו כמה נחת רוח הוא עושה לי. היינו אצל הרבי כמה דקות וכבר הרבי הצליח למצוא על מה להחמיא לו ולומר לו שהוא עושה לו נחת רוח.

 

המשך התנאי השלישי – הכרות יסודית של החניך

מדידת המצב

לאחר שדיברנו על מהות התלמיד, נעבור למדידת המצב.

לפני שניכנס למספר גורמים שונים המשפיעים על האדם במשך חייו, נתייחס רגע להבדלי הגילאים.

לכולם ברור כי המדידה והדרישות מהתלמיד הם גם בהתאם לגיל שלו. אך מה צריך לדרוש ובאיזה גיל?

נחלק את תקופת החינוך לשלוש תקופות: ילד קטן מהלידה עד בערך גיל שש, גיל שש עד גיל הבר מצווה, ומגיל הבר מצווה עד גיל הבחרות.

כשהילד קטן צריך לחנך לדברים בסיסיים כגון ניקיון, צניעות, נימוס, לא להיות רעבתן וכיו"ב.

כשהילד גדל מעט אפשר כבר להחדיר בו את היחס הנכון ללימוד, לא לשכוח לברך כשצריך, וכן דרך ארץ – כיבוד הורים, משמעת וכו`.

בגיל בר מצווה החינוך כבר צריך להיות איכותי יותר. אם עד עכשיו חינכנו והרגלנו אותו במצוות, עכשיו כבר צריך לחנך לקיום המצוות בהידור. אם עד גיל בר מצווה הילד היה מחויב רק בתפילת שמונה עשרה ערב ובוקר, עכשיו כבר צריך לחנך אותו לתפילה בזמן ותפילה במניין. כנ"ל לגבי לימוד התורה. מגיל בר מצווה הילד כבר צריך להשקיע יותר זמן בלימוד ו"לשמור על הזמן" שלא לבזבז אותו, כלומר, לנצל אותו כראוי.

בהקשר לזה נביא ביטוי מהרבי המהר"ש – רבי שמואל שניאורסאהן (הרביעי לשושלת חב"ד) סביו של רבי יוסף יצחק מחבר הקונטרס כללי החינוך וההדרכה:

איך מצליחים בזמן? על ידי שמירת הזמן.

איך שומרים על הזמן? על ידי שמירת הרגעים.

איך שומרים על הרגעים? על ידי מתינות.

אם כך, כאמור, צריך לדעת למה לחנך את הילד בכל גיל כדי שלא נזיק לו חס ושלום.

כשם שברור לכולם שמרק ובשר הם מאכלים שמחזקים את הגוף אך עדיין לא יתנו לתינוק לאכול אותם כי זה רק יזיק לו, כך גם בחינוך הילד, צריך לדעת למה לחנך בכל גיל.

 

הרב נדב כהן - אסנט צפת

 

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות