עכשווי

מי דואג לשרידותו?

2

| י"ח אייר התשע"א | 22.05.11 | 00:00

ביום השנה להולדתו של בנימין זאב הרצל נערך בכנסת טקס לזכרו. במהלך הטקס נשמעו שני נאומים בולטים: נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ונאומה של יו"ר האופוזיציה ציפי ליבני. בנימין נתניהו היה הראשון, והוא נאם נאום מלא פאתוס וחזון, נאום שבו נתן ביטוי הן ליכולותיו הרטוריות המופלאות, והן לכוח מנהיגותו. במהלך הנאום סקר נתניהו את כל הדרך הארוכה שעברנו מאז הגה הרצל את רעיון המדינה ועד הלום, התמקד בקושי העיקרי המעיק עלינו מאז קום המדינה – בעיית הערבים כשהוא מזכיר בהקשר זה את אירועי יום הנכבה וההסכמה הגוברת בעולם בדבר הצורך במדינה פלסטינית גם בניגוד להסכמת ישראל, ופירט בבהירות מה הוא יהיה מוכן לעשות במסגרת הסכם שלום ולמה מעולם לא יסכים, כשתוך כך הוא קורא לאחדות העם. אי אפשר לומר שדבריו היו מוסכמים על דעת הכול, הרבה ממה שאמר שנוי במחלוקת, אולם הוא בחר להציג את עמדתו בצורה נאה, ובסך הכול נאם כהלכה. תוך כדי נאומו היו הפרעות בקהל, בעיקר מקרב חברי קדימה אולם גם מקרב חברי האיחוד הלאומי, הפרעות שהושתקו במהירות ע"י יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. לאחר מכן עלתה לדוכן ציפי ליבני. ליבני פתחה בהתקפה כנגד נאומו של ראש הממשלה. ראש הממשלה דיבר על כך שאנו ללא הרף צריכים להגן על זכותנו לחיות כאן ושכל העולם נגדנו, וליבני טענה שהוא האשם במצב בשל מדיניותו הכושלת. את כל ההישגים המדיניים שמנה ראש הממשלה זקפה ליבני לעצמה,  ושאלה בארסיות: אתה קורא לאחדות אדוני ראש הממשלה, אחדות לשם מה? לשם שאתה תישאר בכיסא? עם כל הכבוד לך אדוני ראש הממשלה לזה אני לא מוכנה. היא השמיכה ותיארה בצבעים חיים כיצד לראש הממשלה אין כל דרך פוליטית וכי כל מטרתו בהישרדות – טענה שמושמעת ע"י חברי קדימה מיום הקמת הממשלה – ואז אמרה: אני יודעת כי יהיו כאלה שיטיפו לי מוסר, שביום ממלכתי שכזה מן ההכרח להניח את כל המחלוקות בצד ולדבר סביב נושאים מוסכמים, אולם אני מוכרחה לומר את מה שאמרתי, משום שזו אולי הדרך היחידה לגרום לראש הממשלה להתחיל לעשות משהו. עד כאן פחות או יותר ממה שהיה שם.
המעניין הוא, שבעוד ליבני מאשימה את נתניהו בהישרדות, היא לא שמה לב שאף היא עצמה נוהגת בדיוק כך: בנאומה היא לא נתנה שום כיוון דרך או חזון, היא בסך הכול תקפה את ראש הממשלה על נאומו מהמסד ועד הטפחות, ונטלה לעצמה את תפקיד מבקר הממשלה בלא שהתבקשה לכך. מדוע נהגה כן? האם לא הייתה מעדיפה לדבר באופן חיובי ולהסביר את שיטתה?  העניין הוא שציפי ליבני קצת מודאגת, נכון להיום ממשלת נתניהו קיימת כבר למעלה משנתיים, המצב איכשהו סביר, ואט אט מתחילים כולם לשכוח שהייתה פעם מפלגת קדימה וציפי ליבני. בדיוק בשביל זה היא הייתה שם, לדאוג ולהזכיר לכולם: אני כאן, חיה ונושמת, אל תשכחו אותי! ולצורך מאבק ההישרדות הפרטי שלה היא הייתה מוכנה לקדש את כל האמצעים, ולתקוף את נתניהו בצורה הכי מבישה שיש, ובלבד שידעו כולם וישמעו: ציפי ליבני קיימת! 

ובמעבר חד לל"ג בעומר, כה מרגש לראות מאות אלפי יהודים עולים לציונו של רשב"י לחגוג את יום ההילולא, כשמשלימים אותם עשרות אלפי ילדי ישראל הצועדים בסך ומכריזים בקול גדול פסוקי תורה, ובזאת מקרבים את הגאולה האמיתית והשלימה שתבוא במהרה בימינו!!!

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות