עכשווי

דגן בגן

2

| ג' סיון התשע"א | 05.06.11 | 00:00

לא עברו חודשיים מפרישתו של מאיר דגן מראשות המוסד, ואנו שומעים כל יום משהו חדש בשמו: פעם הוא מדבר על האיום האיראני ומצהיר ש"אין אפשרות לתקוף", ופעם על פרשת האחים עופר שלטענתו "לא עברו על החוק", פעם נותן עצה חכמה ופעם סתם מביע עמדה ביקורתית כלשהי. ואנו תוהים: להיכן נעלם האיש השתקן שבמשך שנים לא נשמע קולו ורק אגדות שנקשרו לשמו ידעו לספר שהוא איש של עשייה ללא הפסקה? האם הוא השתנה או שמא פשוט סוף סוף הוא קיבל הזדמנות לשחרר מה שיושב לו על הלשון במשך שנים? דבר אחד ברור: בין אם מאיר דגן עושה את זה כי הוא חושב להיכנס לפוליטיקה ובין אם לאו – זה לא נראה ממש טוב, ועוד פחות מזה נשמע. מוטב יעשה אם ישחרר את הצהרותיו בקצב של אחת לשבועיים מקסימום, כך לפחות לא יוצר הרושם שדגן – בגן.

כחודש לאחר חיסולו של בן לאדן, ובכיר נוסף באל קעידה חוסל. הבכיר, אליאס קשמירי שמו, נהרג יחד עם תשעה בני אדם נוספים בהתקפה של צבא ארה"ב לעבר דרום ווזיריסטן. קשמירי עמד בראש גדוד 313 המתמחה בתיאום התקפות טרור משולבות וכן שימש בכיר בארגון אל קעידה, וארה"ב ראתה בו גורם אחראי לתכנון תקיפות באפגניסטן פקיסטן והודו, ואף הציעה תמורת ראשו חמשה מליון דולר! מסתבר כי כבר בספטמבר 2009 טענו בכירי מודיעין בפקיסטן כי קשמירי נהרג בהפצצה על צפון ווזיריסטן, אולם הדיווח אז התברר בסופו של דבר כמוטעה. אך כעת,  בהודעה שהעביר דובר ארגון 313 הוא אישר את מותו של קשמירי, ואיים לנקום בארה"ב.

שטחים ניתן להחזיר אבל הרוגים לא", כך אמרה ח"כ זהבה גלאון (מרצ) בדברים שנשאה בעצרת הגדולה של ארגוני השמאל ברחבת מוזיאון תל אביב. לדבריה, "פצעי מלחמת ששת הימים עדיין מדממים. זה שמוחאים כפיים לנתניהו בקונגרס האמריקאי לא אומר שלא נבכה בינתיים פה. זו ממשלה שמחוקקת חוקים גזעניים ומפלים וממשיכה את מפעל ההתנחלויות שנמשך כבר 44 שנים יותר מדי". היא אף הוסיפה ואמרה כי "לנו נמאס, לארצות הברית נמאס, לפלסטינים נמאס. אנו קוראים מכאן לראש הממשלה להכיר במדינה פלסטינית, הציבור תומך בפשרה ולא רוצה יותר מלחמה, בנימין נתניהו לך על שלום או שתלך". אז זהו, שבנוסף לכך שח"כ גלאון משתמשת טיעון שהמסקנה ההגיונית הנובעת ממנו היא בדיוק הפוך ממה שהיא מוציאה, משום שהעובדה שפצעי מלחמת ששת הימים עדיין מדממים היא סיבה לא להחזיר את אותם שטחים שנכבשו באותה מלחמה, והיא בדמגוגיה זולה הופכת את הקערה על פיה ומוציאה מזה איכשהו שדווקא כן צריך, בנוסף לכל זה הגברת הנכבדה ככל הנראה נמנית על הסקטור "החושב", הסבור לאחרונה כי אנו נמצאים בעיצומה של מלחמת צבעים במחנה קיץ,  וכי מי שיצעק ויפריח סיסמאות יותר צעקניות ינצח בוויכוח המהותי, ושוכחת שהמנצח האמיתי נמדד בקלפי, ובקלפי מחנה השמאל הפסיד ובגדול. ולכן, לנו אזרחי ישראל נמאס כבר מאנשי השמאל שלא מוכנים להכיר בעובדה שרוב העם מתנגד לדרכם הפוליטית, ואנו קוראים להם מכאן לשבת בשקט או ללכת לשלום!

ערב קבלת התורה מצויים אנו באופן של "כאיש אחד בלב אחד", וודאי יהא זה כלי לקבלת ברכות הקב"ה באופן של "ברכנו אבינו כולנו כאחד", עד לברכה הגדולה בגאולה האמיתית והשלימה!!!


 

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות