עכשווי

שומר פתאים ה`

2

| י"א סיון התשע"א | 13.06.11 | 00:00

זו ההגדרה היחידה שניתן לתת לנס הבלתי מובן שקרה השבוע: לאחר שראש ממשלתנו הנכבד בנימין נתניהו הודיע מכבר כי הוא מסכים לרעיון של מדינה פלסטינאית, חכמי עמנו מאיצים ודוחקים בה לקום, הפלסטינים כבר הודיעו כי יפנו לאו"ם בספטמבר בבקשה להכרה במדינתם, והיה נראה כי מדובר בצעד מתבקש ובלתי הפיך, הגיעה לפתע פתאום הארה מלמעלה, ויועציו של אבו מאזן יעצו לו לרדת מהרעיון של הכרזה חד צדדית על מדינה פלסטינאית. איך ניתן להסביר את המהפך המחשבתי הזה אצלם? לא נותר אלא לראות בזה את יד ה` ששומר עלינו מלמעלה, ולמרות כל ניסיונות הנפל של ממשלות ישראל לדורותיהם להעניק לפלסטינים ביד רחבה ולהפוך אותם למעצמה שתאיים עלינו – שוב ושוב הוא לא נותן לזה לקרות. השאלה אם יהיה מי שיבין וינצל את גודל הנס.

ככלל, ישנן סברות שונות בעם ישראל לגבי הצורך ה"חיוני" במדינה פלסטינית: בעבר הטענה הרווחת בחוגי השמאל הייתה כי יש להעניק לפלסטינים שחרור מלא, משום שכל עוד הם חיים תחת כיבוש אין סיכוי שיהיה בינם לבינינו שלום. משום כך – עלינו להעניק להם מדינה משלהם, שתוציא אותם מהמצב המשפיל כביכול שהם נמצאים בו, ואז וודאי וודאי הם יהפכו לאוהבינו בלב ונפש. הסברה הזו כבר שנים כמעט ולא מושמעת, היא הפכה כל כך מופרכת עד שהוגיה מתביישים להעלותה על דל שפתותיהם, מאחר והמציאות בשטח הוכיחה כי כל מה שנתנו לפלסטינים לא שינה את מצבם ולא הביא לשלום אלא רק הגביר את תאבונם לקבל עוד, ואם כן הדעת נותנת כי גם אם ניתן להם מדינה זה לא יביא לפתרון הסכסוך. אז סיכמנו שהרעיון הזה כבר ירד מהפרק.

אחר כך קמה סברא חדשה שטענה כך: נכון אמנם שהפלסטינים הם אויבינו בלב ונפש ומחפשים לנגח כל הזמן, אולם כל עוד הם לא ישות עצמאית אין לנו אפשרות להילחם בהם, משום שאז אנו נתפסים בעיני העולם ככובש אכזר שרומס ברגל גסה את נתיניו. משום כך עלינו להעניק להם מדינה, ואו אז, כשיעמדו בישות עצמאית משלהם ועדיים ימשיכו במלחמתם – נוכל להיכנס בהם במלוא העוצמה כמדינה נגד מדינה. זו כעיקרון הייתה גם הסברא של אריאל שרון, שטען כי ההתנתקות נועדה כדי להבהיר לפלסטינים: קחו את השטחים, הם שלכם, ועכשיו אם רק תעיזו לעשות לנו משהו נכניס לכם באמ`אמא! העניין הוא שבנוסף לכך שזה קצת נאיבי לחשוב שכאשר הם יהיו מדינה וניכנס בהם זה יתקבל טוב יותר בעיני העולם, הרי גם אם יש צדק כלשהו בסברא הזו, זה לא יכול לתפוס מול הסכנה המוחשית בכך שאין לנו פיקוח על מה שנכנס לשם ואין לנו כל שליטה על הנעשה שם. ומה נעשה אם איראן תכניס לשם כוחות? וכי אין זה חוסר אחריות?

אוקיי, גם זה לא ממש רעיון טוב, אז כעת ישבו הוגי הדעות והגגו רעיון חדש: אתם יודעים למה צריך מדינה פלסטינית? פשוט מאוד: המצב במדינה שלנו גרוע מאוד, יש סיכוי רציני שהיל"ת בעוד כמה שנים יהיה כאן רוב ערבי, ואז הם ישלטו כאן מכוח הדמוקרטיה! לטובתנו עדיף להעניק להם מדינה, להעביר את כולם לשם, ואז נישאר עם מדינה משל עצמנו. יש לציין שבטיעון הזה יש מידה מסוימת של היגיון וקשה לבטל אותה, אך מצד שני צריך לראות האם אכן הרעיון של מדינה פלסטינית הוא הפתרון לבעיה הזו של רוב ערבי, משום שסיכון בטחוני הוא גם דבר שלא בא בחשבון. אז אין טעם לקחת סיכון אחד כדי לפתור סיכון אחר. את הבעיה הזו של רוב ערבי ניתן לפתור בשתי דרכים אחרות: א. לעשות מאמץ להגביר את הילודה בקרב הציבור היהודי, כדי שלא נגיע למצב של רוב ערבי. ב. לפתוח במסע הסברה עולמי על כך שמדינה פלסטינית קיימת זה מכבר ושמה ירדן, ובמקביל להשתדל לגרום לכך שכל הערבים יעברו לשם, אולי עם סיוע כספי כלשהו אם צריך, ושלום על ישראל!

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות