פרשת השבוע

פרשת לך לך

| ז' חשון התש"פ | 05.11.19 | 00:00

בפרשת השבוע אנחנו חיים עם `אברהם אבינו`  שמקבל מאת ה` את הציווי "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א). אברהם, כבר בן 75, בהגיעו כמעט לגבורות אומר לו ה`: המנוחה ממך והלאה "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך"... יש עוד עבודה, יש שליחות חדשה. לכאורה אדם בן שבעים וחמש במקום לעזוב אותו  במנוחה, לתת לו לצאת לפנסיה בכבוד וברוגע ה` מוציא אותו לשליחות...? שנית, מצאנו בנח ובמשה רבינו שעוד לפני שבחר ה` בהם, סיפרה לנו התורה על תולדתם ומעשיהם, בנגוד לאברהם אבינו שאין שום זכר על אישיותו של אברם ולא על פעילותו כמקרב את הבריות לאביהם שבשמים, מדוע? ובכלל מה אריכות הלשון "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" ה` יכל לומר לו: לך למצרים ואנו כבר יודעים מהיכן יצא ?

כהרגלינו לפני שניגש אל ההסבר בפרשתינו נפתח  בסיפור שהתרחש בתקופת הרבי החמישי של חסידות חב"ד האדמו"ר הרש"ב, רבי שלום בער שמקום מנוחתו בעיר רוסטוב בדרום רוסיה.באותה תקופה הרבי היה גר בעיירה ליובאוויטש. ברוסיה הלבנה היה גר יהודי אמיד שלא חסר לו דבר אלא שחייו לא היו חיים כלל.  כל ילדיו שנולדו לו נפטרו בפתאומיות עוד לפני כניסתם בבריתו של אברהם אבינו ה"י. ההורים חיפשו כל מיני פתרונות ולא הצליחו למצוא את מקור הבעיה. כמובן שהם היו מאד שבורים ועצובים. יום אחד אומרת האישה לבעלה אולי כדאי שתסע להרבי הרש"ב בליובאוויטש ובקש את ברכתו? הבעל שלא היה בעדת החסידים בתחילה סירב ואמר שזה לא יעזור. אך לאחר הפצרות רבות של האישה הוא הסכים ללכת מאחר שלהפסיד בטוח לא יפסיד...הגיע האיש אל הרבי וסיפר לו על כל מה שעובר עליו וביקש את ברכתו.

אמר לו הרבי אני מברך אותך שבשנה הקרובה תתברכו בזרעא חיה וקיימא רק, כשיוולד לך הבן, אני מבקש ממך שני דברים. ראשית לילה לפני הברית תאסוף מנין של תלמידי חכמים בביתך שכל הלילה ילמדו תורה ולא יקחו אפילו לא תנומה אחת של שינה עד אור הבוקר. שנית, אם יבוא עני בערב הברית לביתך ויבקש נדבה, תתן לו. ואם הוא יבקש ממך לישון בבית, גם תיתן לו .היהודי הודה לרבי וחזר לביתו שם סיפר לאשתו את דברי הרבי. ואכן, שנה אחרי זה נולד להם בן. וכמובן הכינו את סעודת הברית. וכמובטח, לילה לפני זה הם זכרו את הבקשה הראשונה של הרבי לאסוף מנין תלמידי חכמים שילמדו בבית אבל את הבקשה השנייה של הרבי, שאם יבוא עני לבקש אוכל ושינה שיתנו לו, משום מה הם שכחו...האב המאושר הזמין מנין תלמידי חכמים לבית ונתן להם סעודה והזהירם שחייבים ללמוד כל הלילה עד אור הבוקר ואסור להם להרדם אפילו לא לרגע אחד.

באמצע הלילה נשמעה דפיקה בדלת הבית, האישה שפתחה את הדלת, ראתה עני עומד בפתח הבית ומבקש צדקה ואוכל. היא נתנה לו צדקה יפה וגם אוכל כבקשתו. ממשיך העני ומבקש אולי אוכל גם לישון אצלכם הערב? האשה התרגזה ופנתה אל בעלה ואמרה לו אתה רואה איזה אדם זה, לא מספיק שקיבל ממני אוכל וצדקה הוא לא מתבייש לבקש ממני גם לישון בבית?! אך העני תוך כדי דבריה חמק אל הבית ונשכב על התנור למעלה... תלמידי חכמים שמו לב לכניסתו של העני, אך העני רמז להם שישתקו. האישה סובבה חזרה את ראשה ולא ראתה את העני והבינה שהוא כנראה יצא לחפש מקום אחר, והלכה לישון.בחצות הלילה, העני יורד מממקום מחבואו, מהתנור עם מקל והחל רודף אחרי חתול שנכנס לבית והכה בו מכות נמרצות עד שהוא ממש החל לגסוס, תלמידי החכמים שראו זאת, העירו לעני על מה שהוא עושה שזה צער בעלי חיים וכ"ו אך הוא רמז להם לשתוק ולקח את החתול הגוסס שם אותו בשק וזרק אותו מהחלון.תלמידי החכמים המשיכו ללמוד אך הבינו שדברים בגו. בבוקר שמחו ההורים לראות את תינוקם חי וקיים ושמחתם גברה לעת  הברית שנערכה באותו יום והרך הנולד נכנס בבריתו של אברהם אבינו.בעת הברית ניגש העני הנ"ל ואיחל מזל טוב להורים ומיד לאחר מכן נעלם.
בסיום הברית אחד מתלמידי החכמים סיפר לאבי הבן את כל מה שקרה בחצות הלילה ואמר לו שהעני השתתף גם בברית ואז האב נזכר בבקשה השניה של הרבי לעזור לעני והתחיל לחפש את העני בכל העיר אך העני נעלם כאילו בלעה אותו האדמה.ממש בזמן בו נערכה הברית, בבית אחר בעיירה נמצא הפריץ מוטל ליד ביתו מחוסר הכרה, המשרתים מיהרו להביא את הרופא שנתן לו תרופות אבל הוא לא  הצליח למצוא את הסיבה למחלתו. הרופא שם לב כי הפריץ מוכה בחבטות בכל גופו אך הרופא טיפל בו היטב ובסופו של דבר הפריץ הבריא. לאחר שהבריא, הפריץ הודה לרופא והוסיף: אני רוצה לגלות לך מה שקרה כאן אבל אל תספר לאף אחד.שכני הינו יהודי עשיר ואני מקנא בו זמן רב על עושרו והצלחתו ובהיותי מכשף הייתי ממית את ילדיו ערב לפני כניסתם בבריתו של אברהם אבינו כשאני מחופש לחתול אך בפעם האחרונה הוכתי עד זוב דם וכמעט שנפחתי את נפשי ממכות אלו....

חזרה לפרשינו: תורה מלשון הוראה, כל דבר שהתורה מספרת לנו אינו סיפור דברים גרידא, סיפור היסטורי שאירע לפני אלפי שנים אלא התורה באה להורות לנו את חיינו כאן ועכשיו בהווה הנוכחי.סיפורו של היהודי הראשון, אברהם אבינו, המתואר בפרשתינו מלמדת אותנו על אופן החיבור שלנו אל הקב"ה בדיוק כפי שהבין זאת אברהם אבינו.בנוהג שבעולם, כשאדם רוצה להתחבר אל אדם חשוב, ראש ממשלה, שר וכד` עליו לערוך עבודת מחקר על האדם אליו הוא רוצה להתחבר, על אופיו, השקפת עולמו ומדיניותו, תחומי התעניינותו וכו` ובאמצעות מידע זה יוכל ויחשוב כיצד להתחבר אליו. כשאברהם אבינו הכיר בבורא העולם כמנהיגה של בירה זו, ידע שלא מחשבותיו מחשבותינו. ההתקשרות אליו אינה כהתקשרות האדם אל זולתו. ההתקשרות אל הקב"ה היא על ידי קיום מצוותיו בלבד.

מצוה מלשון צוותא וחיבור. אדם הלומד תורה ואינו מקיים את המצוות אינו מחובר אל הקב"ה, רק על ידי קיום המצוות בפועל יכול האדם להתחבר אל הקב"ה.זהו הציווי של הקב"ה לאברהם אבינו "לך לך מארצך, ממולדתך ומבית אביך, אל הארץ אשר אראך" התורה באה ואומרת לנו, עד גיל 75, מסכת חייו עד של אברהם אבינו לא הייתה סוגה בשושנים... מאז גיל 3 עוד כשהיה מתבונן בפלאי הבריאה הגיע למסקנה שיש בורא ומנהיג לעולם וחיזק דעתו באמונה בו, אברהם גילה את האל האמיתי ודבק בדרכיו. אבל אברהם לא הסתפק בכך אלא עשה ככל אשר יכל לפרסם בכל העולם את משנתו ואמונתו, ולא אחת במחיר אישי כבד. אכן, צדקת הדרך ואמונתו בה הביאו אלפים רבים לנהור אחריו ולהצטרף לאמונה בה` בורא עולם ומנהיגו. אברהם קנה לו מעמד חברתי מכובד וזכה בתואר `אברהם העברי` - היהודי הראשון.

אברהם אבינו נכנס לספרי ההיסטוריה... אבל זה עדיין לא חיבר אותו ממש אל הקב"ה עד שהגיע הציווי "לך לך".כדי להתחבר עם הקב"ה יש צורך  לצאת מכל המציאות שלך בעבר ובהווה ולעשות את רצונו של הקב"ה ללא הסתכלות על מצבך הנוכחי, משפחתך, מצב כלכלי וכו` וללכת אל הלא נודע. זו הדרך להתחבר אל ה`, קיום רצונו למעלה מההבנה וההשגה ולמעלה מכל היגיון כזה או אחר.זוהי אריכות הלשון בציווי לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך, צא מעצמך, ממצבך כעת והתחבר אל רצונו של ה` למעלה מכל היגיון.הייתי מוסיף כאן ואומר, לפעמים אדם נמצא במצב של שיגרה, מצב סטטי ללא

התקדמות בחיים, מידי יום הוא יוצא לעבודתו וחוזר בסופו של יום לביתו וכך חוזר חלילה כל ימיו. יש לו לאדם זה פונטיצאל אך הוא חבוי בתוכו פנימיה ללא מימוש, כי השיגרה לא נותנת לו לממש זאת. באה התורה ומלמדת אותנו "לך לך" צא מעצמך, צא משגרת יומך, גלה את ה"אברהם אבינו" שבקרבך וממש את הפונטיצאל הטמון בך ודע כי באפשרותך להגיע רחוק הרבה יותר מהמצב הנוכחי שלך כיום.

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות