המלך בשדה

בעל התניא מסביר את מהות החודש במשל. המשל מספר על מלך היוצא אל השדה ומניח לכל אדם לגשת אליו ולהביע בפניו את כל משאלותיו. בימים כתיקונם לא כל אדם יכול כמובן לגשת אל המלך. עליו להיות בעל סגולות מיוחדות כדי לזכות לכך. אך לעיתים מסוימות, המלך יוצא אל העם, ואזי ללא הנוהל המורכב, יכול כל אדם לגשת אליו. ומוסיף האדמו"ר הזקן ואומר כי המלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם- כלומר, ממלא את הבקשות בשמחה ובמאור פנים. יש רק דבר אחד שעל העם לעשות- לצאת אל המלך.

זהו משל ליחסינו עם הבורא. במשך השנה כולה עלינו לנהוג ולמלא את תפקידנו כדי להתייצב לפני המלך ורק כאשר אנו זכים וטהורים נענית ומתקבלת תפילתנו ובקשתנו. אך בחודש אלול, המלך- הקב"ה, יוצא אל השדה- המגבלות שקיימות במשך השנה כולה נופלות ונעלמות. כל אדם יכול להתקבל אצל הקב"ה ולבקש את כל משאלות לבו. הבורא פותח בפנינו את כל השערים ומאיר עלינו באורו הגדול.

בלב כל יהודי, יהיה מי שיהיה ויהיו מעשיו אשר יהיו, מורגשת בימי אלול התעוררות. לא תמיד הוא מודע למשמעותה של התעוררות זו, לא תמיד הוא יודע להפנותה לכיוונים הנכונים, אך הוא חש צורך להשתנות, להשתפר ולהתקרב אל הבורא.

חודש אלול מעניק לנו כוחות נפלאים להשיג דברים שנראו קשים ובלתי אפשריים קודם. עכשיו הקב"ה נמצא איתנו, קרוב מאוד, והוא יעזור לנו לתקן את דרכינו ולהגיע לשנה טובה ומתוקה הן באופן פרטי לכל אחד מאיתנו והן בישועה לכולנו- גאולה אמיתית ושלימה ע"י משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!
                      
וכעת נמשיך בלימוד התניא השבועי:

התחלנו ללמוד כי כאשר האדם מאמין שהרע הנדמה בגלוי, כל חיותו היא מטוב העליון, שהיא חכמתו יתברך שאינה מושגת והיא העדן שלמעלה מעולם הבא, הרי באמונה זו נכלל ומתעלה באמת הרע המדומה בטוב העליון הגנוז, והופך לטוב נראה ונגלה גם לעיננו כנבראים.

נסביר:

שינוי התודעה מביא לשינויהמציאות:

הקב"ה חפץ דווקא בטוב הגלוי, ולכן גם כאשר אנו ניצבים מול מצב בו הטוב הוא בהעלם, מוטלת עלינו משימה "להמשיך" את הטוב ולגלות אותו בעולם.  כדי לעשות זאת אנו צריכים לחבר את המציאות הגלויה למקור שלה. 

להגיע אל השורש

עלינו להעמיק, לעלות ולהגיע במחשבתנו לשורש המציאות הגלויה. לא להישאר בהסתכלות המצומצמת שלנו כנבראים, אלא להתעלות ולראות איך הקב"ה רואה את העולם, איך באמת הכל טובושמח.

על ידי עבודה זו, שאנו עולים במחשבתנו לאותו מקום נעלה, ומנסים להביט באופן הראיה של הקב"ה, נפעל ונגרם שינוי במציאות בפועל. על ידי תודעה זו אנו "ממשיכים" ומורידים את הטוב.               
עלינו לדעת כי רצון ה` מלכתחילה הוא שאנו נשנה את המציאות. הקב"ה לא רוצה שתישארמציאות של חילול השם, של חלל, הוא רוצה מציאות של קידוש השם, של המשכת אורו בעולם. הוא רוצה שעבודה זו תיעשה על ידינו.
 
אמנם לא תמיד רואים את התוצאה של כךבפועל, לפעמים זה לוקח זמן, אך אין זה משנה. צריך לדעת שזו העבודה המוטלת עלינו,וככל שנעשה זאת יותר, נזכה לראות זאת יותר.

הבורא נוהג עמנו במידה כנגד מידה- אנומשליכים את עצמנו על הטוב של הקב"ה, וכנגד זה הקב"ה "ממשיך" לנו את הטוב בעולם.

ולסיכום:

המנוחה מגיעה מתוך ההבנה, כי הקב"ה הוא בעל הבית היחיד על העולם. כל המציאות נובעת ממנו ולא מתרחש שום דבר שאינו ברצונו. כאשר מתווספת לכך ההבנה כיכל מה שהקב"ה עושה הוא רק לטובתנו- אזי מגיעה גם הרגשת השמחה וממלאת אותנו.

חודש טוב ומבורך וגאולה אמיתית ושלמה  במהרה

הרב שי שור,
"אור החסידות לאקדמיה".