חגים ומועדים

חג הסוכות - מה הסיפור שלו? - יעקב פרידמן

מדוע אנו חוגגים את חג הסוכות בסתיו ולא באביב?! ובכלל מדוע אנו מציינים בשם החג "סוכות", דווקא את מצוות סוכה ולא את שאר מצוות החג, ד` מינים, למשל?! בטרם ניגש אל התשובה נפתח בסיפור חסידי על הסוכה ה`בלתי חוקית`...

| י"ג תשרי התשע"ב | 11.10.11 | 00:00

נמצאים אנו בעיצומו של חודש תשרי, החודש השביעי השבע והמשביע לכל השנה כולה, ימי שמחתינו חג הסוכות.בעצם הטעם למצוות הישיבה בסוכה נאמר בתורה "בסוכות תשבו שבעת ימים. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות, למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" (ויקרא כ"ג). כלומר בני ישראל ישבו לראשונה בסוכות בתקופת האביב מועד צאתם ממצרים, אם-כך, מדוע אנו חוגגים את חג הסוכות בסתיו ולא באביב?! ובכלל מדוע אנו מציינים בשם החג "סוכות", דווקא את מצוות סוכה ולא את שאר מצוות החג, ד` מינים, למשל?!בטרם ניגש אל התשובה נפתח בסיפור חסידי על הסוכה ה`בלתי חוקית` אותה הקים הצדיק רבי מרדכי מנדבורנה זצ"לבעיר נדבורנה היה פעם שופט רשע גדול. בפרוס חג הסוכות פרצה בנדבורנה ובסביבותיה מגפה קשה, שהפילה חללים לרוב. הרופאים היו אובדי - עצות מול המגיפה המשתוללת, טובי המומחים מהאזור כולו הוזעקו לעיר,כדי להתחקות על שורש המגפה ולהציע דרכים למגרה. לבסוף נמנו וגמרו כולם כי המגפה נגרמה בשל זיהום סביבתי חמור.
עוד באותו היום הפיצו השלטונות שורה ארוכה של חוקי נקיון והגיינה. הם הזהירו כי מי שיעבור על החוקים, ייענש קשות. סיירת פקחים מונתה לשוטט בעיר ולאכוף את החוקים החדשים.
 
בהגיע חג סוכות חששו יהודי נדבורנה להקים סוכות בחצרות בתיהם, דבר שעמד בניגוד מוחלט לכמה מחוקי הניקיון החדשים. באין ברירה נאלצו היהודים לבנות סוכות זעירות, שהוסוו באמצעים שונים ומתוחכמים.
רק הצדיק רבי מרדכי מנדבורנה זצ"ל לא היה מוכן להשלים עם הגזירה ולוותר על מצוות סוכה ולהתכופף מול החוקים החדשים, והקים את סוכתו הגדולה כמימים ימימה, במבוא  ביתו. ליל החג עבר בשלום, אך כבר למחרת נחשפה סוכתו של הצדיק לעין כול.
הפקח שהבחין בכך הזעיק למקום חוליית שוטרים, אלה התפרצו לתוך הסוכה בשעה שהצדיק ובני משפחתו ישבו בה לסעודת החג. "בתוך שעה עליך לפרק את הסוכה", פקדו. רבי מרדכי לא נרתע. "הקמתי את הסוכה כדי שתעמוד ולא כדי להחריבה", אמר בתקיפות.
השוטרים הופתעו מנחישותו של הצדיק ושינו את נימתם. הם העמידו את הצדיק על חומרת מעשהו והזהירוהו מפני העונש הצפוי לו. רבי מרדכי ניסה לרצותם בדברי הסבר ושכנוע, אך ללא הועיל. השוטרים היו החלטיים. ולבסוף עזבו את סוכתו זעופי פנים.
מיהרו השוטרים אל שופט העיר וסיפרו לו על החוצפה הכפולה של הרב היהודי, שהעז להפר את החוק וגם להחציף פניו מול נציגיו. הדברים הכעיסו מאוד את השופט, והוא החליט לגשת מיד לביתו של רבי מרדכי כדי לחזות במו עיניו במעשה הנפשע.
בתוך שעה קלה הופיע השופט בסוכת הצדיק. "שערוריה!", הכריז. "הריני פוקד עליך לפרק לאלתר את הסוכה". רבי מרדכי לא יצא מגדרו. הוא חזר פעם נוספת על משפטו לשוטרים: "הקמתי את הסוכה כדי שתעמוד ולא כדי להחריבה". חמתו של השופט בערה בו. "עוד מילה אחת ותיאלץ להפרד מהסוכה לטובת בילוי ארוך בכלא".
הצדיק מנדבורנה נותר שליו ורגוע. הוא הישיר מבט חד אל השופט ואמר: "אינני חושש מפניך ולא אשמע לקולך. דע, כי הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן היה דודי - זקני!".
השופט הביט בו בתימהון. "אין זה מענייני מי היה דודך ומי היה זקנך. אם לא תפרק את סוכתך לאלתר, רע ומר יהיה גורלך!".
הצדיק התעלם מהערת השופט והוסיף לדבר: "אם אינך יודע מיהו דודי - זקני, הסכת ושמע:
היה היה פעם כומר אחד, ולו עשרה בנים בריאים וחסונים כארזים. גן נאה וגדול היה לו מסביב לביתו, גן מלא אילנות טובים,משמחים אלוקים ואנשים. פעם אחת עלה בדעתו של הכומר לעשות גם גן פרחים קטן,לשוות לוית חן ויופי לגן הגדול.עקר הכומר מספר אילנות מהגן ונטע במקומם פרחים נותני ריח.
חלפו ימים אחדים ובנו הבכור של הכומר חלה ומת. כעבור ימים נוספים נטה בן נוסף למות. לא ארכו השעות וגם הלה שבק חיים. חייו המאושרים של הכומר חשכו, כאשר בתוך שבועות אחדים חלו ומתו כל ילדיו, חוץ מהקטן שבהם. אין לתאר את יגונו של הכומר ואת תחושת חוסר הישע נוכח שרשרת האסונות שפקדה אותו. לא חלפו חודשים רבים וגם צעיר הבנים חלה קשות. הכומר פנה במר נפשו אל מיטב הרופאים הגדולים והמומחים ביותר,דרש במעוננים ובמכשפים,רואי בקפה ומגלי עתידות,אך כל אלו היו ללא הועיל. ידידים מבינים יעצו לו לנסוע אל הרב היהודי רבי מאיר מפרמישלאן זצ"ל הידוע כאיש קדוש מחולל נפלאות, שברכותיו מחוללות ישועות - אולי משם תבוא ישועתו. בצר לו החליט הכומר לפנות אל הצדיק רבי מאיר מפרמישלאן. הקשיב רבי מאיר לסיפורו הכאוב של הכומר וביקש לשמוע על הקורות אותו בתקופה שקדמה למות ילדיו.
 
סיפר לו הכומר הכול - על עושרו ומשפחתו, על ביתו וגינתו, ואפילו על עקירת העצים. באותו רגע הפסיקו הצדיק ואמר:
"גן נאה,מלא עצים טובים היה לך.אולם אתה התאווית גם לגן פרחים וגדעת את עצי ה`,לכן גדע את עציך אתה כפי שנאמר בתורתינו הקדושה "כי האדם עץ השדה", חל איסור לעקור עצי פרי,ואף סכנה יש בדבר. כשעקרת את העצים העתיקים מגנך, עוררת עליך קטרוג קשה. אמנם מכיון שבאת לכאן עוד לא עבר המועד לגמרי, הריני מבטיחך כי ילדך האחרון יתרפא ויוושע במהרה בעזרת ה` יתברך"
רבי מרדכי מנדבורנה הסיר את מבטו לרגע מהשופט ולגם מעט מים מהכוס שלפניו. פניו של השופט היו חיוורים כסיד. כעבור רגע שב הצדיק מנדבורנה ונתן עיניו בשופט שדומה היה כי קומתו שחה מעט. "והנה אתה, אותו בן צעיר שניצל בזכות דודי - זקני, עומד מולי ומשלח לעברי איומים. התבין מדוע אינני חושש ממך ומאיומיך?!". כשסיים הצדיק את סיפורו, החווירו פניו של השופט ואמר לרבי: דע לך כי כנים דבריך ואמת נכון הדבר כי אני הוא בנו הקטן והאחרון של הכומר!
דמעות עמדו בעיני השופט. קולו היה רך ומתחנן. "יסלח נא לי כבודו, יסלח נא לי. אמנם אבי סיפר לי לפני מותו כי חב אני את חיי לצדיק מסויים, אך לא זכרתי את שמו וגם לא ידעתי כי דודך - זקנך היה".  ביקש השופט את מחילת רבי מרדכי מנדבורנה ובו במקום חתם על אישור מיוחד להותיר את הסוכה על כנה כל ימי החג.חזרה לחג הסוכות. אנו חוגגים את חג הסוכות דווקא בעונת הסתיו המקדימה ומבשרת על החורף הקרב למרות שבני ישראל ישבו בסכות בחודש ניסן, חודש האביב מועד צאתם ממצרים, להראות באופן הברור ביותר שישיבתינו בסוכה היא לשם מצוה, זכירת יציאת מצרים ולא לשם הנוחות האישית שלנו. שכן, בחודש ניסן, באביב, נורא כיף לצאת החוצה, לשבת בסוכות, להתפנן ממזג אוויר נעים וצח.אנחנו כאן במוסקבה היינו שמחים על כך כפליים... אך כאן לא מורגשת ישיבתינו בסוכה כמצווה. אבל בחודש תשרי, עם תחילת הסתיו, כאשר כל העולם נכנסים לבתיהם - עם ישראל דווקא יוצא החוצה לסוכות. מובן שיש בזה משהו מאתגר קצת יותר המצביע על רצון לבטא את זכירתנו את יציאת מצריים.אבל בעצם ישנו הסבר פנימי ועמוק יותר המבוסס על תורת החסידות. יהודי ביום הכיפורים הוא בשיא החום היהודי שלו, יום של היטהרות והזדככות מכל גשמיות, היהודי דומה למלאך שאין לו צורכי הגוף ואהבתו לה` ולמצוותיו מגיעה לשיאה עד כדי מסירות נפש בקריאת שמע שבתפילת הנעילה. כולו חום ואהבה להקב"ה. אך למחרת יום הכפורים כשהיהודי חוזר לעסיקיו בענייני העולם הזה, הוא כבר לא מלאך ונצרך לעניינים גשמיים מה עם האהבה אל ה`  האם היא `מתקררת`? אנו מקיימים מצוות סיוכה בסתיו להראות שגם כשקר... בעצם שנראה קר בעיצומם של ימים שיגרתיים, אנחנו אוהבים את ה` ודבקים במצוותיו...הסבר נפלא זה מסביר לנו את שאלתינו השניה מדוע החג נקרא על שם הסוכות ולא על שם ארבעת המינים, כי עיקר חיובם של ארבעת המיניםמן התורה הוא ביום הראשון של חג הסוכות בלבד ואנו מברכים עליהם כל החג כמצוות חכמים, אבל זה רק רגעים מספר ביום. משאין כן מצוות סוכה מתחילה מליל התקדש החג ועד סוף החג שבעה ימים תמימים , רגע רגע, דבר המסמל את חיברונו את ה` ודבקותינו בו תמיד ולא רק ברגעים מזדמנים. ממש כשם שהסוכה מקיפה ועוטפת אותנו מכל הכיוונים בכל רגע מימי החג. ומכאן המסר חברים, חג הסוכות מעניק לנו שפע אלוקי בלתי נדלה, שפע המקיף אותנו בכל רגע בחג הסוכות ונמשך עלינו למשך השנה כולה ננצל איפוא את ימי חג הסוכות ימי שמחתינו לקבל את השפע ולהתחבר אל ה` במשך השנה כולה.

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות