אימון אישי

כיצד זוכים לעשירות מופלגה

"עשר - בשביל שתתעשר". זהו סוד עושרו של יצחק.

לארוחה חגיגית | ב' כסלו התשע"ב | 28.11.11 | 00:00

פרשתנו מספרת כי יצחק אבינו, שקל בשנת הרעב לרדת למצרים. אלא שהקב"ה ציווהו: "גור בארץ הזאת, ואהיה עמך ואברכך". יצחק אכן נשאר בארץ, ואף על פי שהיתה זו שנה שחונה, זרע את האדמה.
מספרת התורה: "ויזרע יצחק בארץ ההיא, וימצא בשנה ההיא מאה שערים". מה פשר ההדגשה "בארץ ההיא", "בשנה ההיא"? מפרש רש"י: "שניהם למה? לומר שהארץ קשה והשנה קשה". כלומר, אף על פי שזו היתה שנת בצורת והקרקע היתה קשה לגידול, בכל זאת הצליח יצחק להוציא ממנה "מאה שערים" - פי מאה.

נס מופלא
בענין "מאה שערים" מביא רש"י שני פירושים: פירוש אחד, "שאמדוה כמה ראויה לעשות, ועשתה על אחת שאמדוה - מאה". כלומר, הארץ הניבה יבול גדול פי מאה מכפי שקרקע כזו אמורה להניב.
פירוש שני, "רבותינו אמרו, אומד זה למעשרות היה". כלומר, אחרי שהקרקע כבר הניבה את יבולה, הנה רק כאשר בא יצחק לאמוד את התבואה לצורך הפרשת מעשרות, נוצר נס מופלא והיבול הכפיל את עצמו פי מאה.

שפע אדיר
הפירוש השני אמנם מחייב נס מופלא ועל טבעי, שאכן מסביר את פשר העושר הפתאומי שנתעשר יצחק. לאחר ה"מאה שערים" מספרת התורה: "ויהי לו מקנה צאן
ומקנה בקר ועבודה רבה, ויקנאו אותו פלשתים". מניין ליצחק עושר כה גדול?
אילו היו הדברים רק כפי הפירוש הראשון, שהקרקע הניבה יבול גדול פי מאה מהרגלה, עדיין אין בכך להסביר את פשר עושרו העצום; שכן צריך לזכור, שהיה זה "בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", בקרקע קשה ובשנה קשה. היינו שבהשוואה ליבול שמניבה קרקע טובה ושנה טובה אין יבול זה נחשב לכה גדול. אולם כאשר התבואה הבשלה (שנאספה לאחר שהקרקע כבר הניבה את יבולה) הכפילה לפתע את עצמה פי מאה - זה כבר שפע אדיר שיש בו כדי להעשיר את יצחק.

סגולה של עשירות
אך עדיין יש להבין, מדוע מדגישים רבותינו ש"אומד זה למעשרות היה"? אם רצו ללמדנו שהכפלת היבול פי מאה היתה לאחר הצמיחה, היו יכולים לומר זאת בפירוש ולא לרמוז זאת בענין המעשרות.
אלא הדגשה זו מסבירה את סיבת הברכה. הקב"ה בירך את יצחק בשפע כה גדול דוקא בזכות מצות המעשר. במצוה זו טמונה סגולה של עשירות, כמאמר חז"ל "עשר - בשביל שתתעשר". כאשר יהודי מפריש מעשר מיבולו לקב"ה (היינו שנותנו לצדקה), מברך הקב"ה את רכושו עד כדי הכפלת הרכוש פי מאה - "מאה שערים".
לכן באה הברכה דוקא באופן כזה שבתחילה גדל היבול בדרך הטבע, ורק לאחר שהיבול כבר היה בשל ויצחק אמד אותו לצורך מעשרות - אזי בירכו הקב"ה בברכה הגדולה של "מאה שערים".

(מעובד מתוך הספר "שלחן שבת",
על פי לקוטי שיחות כרך ה`)
 

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות