פרשת השבוע

למה דווקא 613 מצוות? - פרשת השבוע אחרי-מות

בפרשתנו אנו חוזרים שוב למקרה הטראגי עליו קראנו בפרשת שמיני, עת עמד עם ישראל לחנוך את המשכן בשמחה, בחגיגיות ובהתרגשות גדולה, והנה אותו יום הופך מיום של שמחה ליום אבל, במות שני בני אהרן.

| י"א אייר התשע"ב | 03.05.12 | 00:00

בפרשתנו אנו חוזרים שוב למקרה הטראגי עליו קראנו בפרשת שמיני, עת עמד עם ישראל לחנוך את המשכן בשמחה, בחגיגיות ובהתרגשות גדולה, והנה אותו יום הופך מיום של שמחה ליום אבל, במות שני בני אהרן. טרדגיה זו לא הסתיימה בקבלת הדין, "וידום אהרון", ואינה עוברת לסדר היום עד לפרשתנו בה מצווה ה` את אהרן "ואל יבוא בכל עת אל הקדש". רק בתנאים ובזמנים מסוימים "בזאת יבוא ..." וכו`.
שאלות רבות נשאלו בפרשה זו ומהם, איך קרה ששני צדיקים כנדב ואביהוא, חטאו חטא חמור כל-כך עד שנתחייבו מיתה? ובעיקר מה מלמדנו מאורע זה בחיי היום יום.
נקדים ונפתח בסיפור חסידי, כדרכינו, לפני שניגש לבאר את הדברים.
עשיר גדול היה הירש, בעל נכסים רבים, נדל"ן, ספינות ומפעלים ולא חסר לו דבר מלבד זאת שהוא ואשתו לא זכו לפרי בטן ולא נפקדו בילדים.
לימים הזדמן הירש לעיירתו של הבעל שם טוב וניצל את ההזדמנות לבקש את ברכת הצדיק ל`זרעא חיא וקיימא`.
הבעל שם טוב קיבלו בכבוד ואף בישר לו כי יוכל להושיעו מצרתו ולפקדם בבן זכר. אך זאת בתנאי שיצטרך לרדת מנכסיו ולחיות כעני גמור. ר` הירש הביע את הסכמתו מיד, אך הבעל שם טוב עצרו וביקש כי בהחלטות גורליות מהסוג הזה, חובתו לקבל את הסכמת אשתו. "סע לביתך, התייעץ עם אשתך וכשתחליטו תחזור אלי", סיכם הבעש"ט.
אכן, בעצה אחת עם אשתו, חזר ר` הירש אל הבעש"ט בהחלטה כי כל עושרם אינו שווה מאומה אם אין מי שיירש אותו... אם אין מי שימשיך את זרעם לאחר מותם, וכי הם מוכנים לחיות חיי עוני ובלבד שיזכו לחבוק בן...
אכן, הבעש"ט בירך אותם בבן זכר תמורת לחיי עוני גמורים. וכך יצא ר` הירש לדרכו חזרה לביתו.
ר` הירש לא שיער כי גזרת הצדיק תתקיים במהירות כה רבה, שכן כבר בדרך במלון פגש ר` הירש קבוצת סוחרים שלא הכירוהו, ומהם שמע והבין כי עקב הסערה הגדולה בים נסחפו כל אניותיו של ר` הירש העשיר נסחפו לים ואבדו... הבין ר` הירש כי מזלו הולך ודועך אך ניחם את עצמו שהרי ברשותו מפעלים ונכסי נדל"ן נוספים.
המשיך ר` הירש בדרכו, ושוב נפגש עם סוחרים נוספים, הללו סיפרו לו כי בית חרושת במקום פלוני עולה באש ולידו שדות רבים שהאש כילתה... שוב ניחם את עצמו שהרי ברשותו עוד בניינים בעיר אך כשהגיע לעירו ראה כבר עשן עולה מעל העיר, וכשבא בתוכה התברר כי כל רכושו ירד לטמיון ומעתה הינו עני גמור... אך את הנחמה האמיתית קיבל מאשתו שאמרה, מוטב לחיות חיי עוני ולזכות בבן זכר.
אכן, עברו ר` הירש ואשתו לדירה צנועה, ומאז בכל אשר שלח ידו לא הצליח.
הבטחת העש"ט קוימה במלואה, ובמלאת שנה לברכת הצדיק, נולד להם בן זכר, למזל טוב. הברית כמובן הייתה צנועה ביותר ולא השתתפו בה יותר עשרה קבצנים בודדים, אך האושר והשמחה מילאו את ליבם של ר` הירש ואשתו.
כשהמצב היה קשה, נוהג היה ר` הירש, בהסכמת אשתו לצאת ולהתלוות לחבורת קבצנים ולנדוד מעיר לעיר, לקבץ פרוטה לפרוטה במקומות בהם איש אינו מכירם.
פעם אחת הגיעו למזיבוז, עירו של הבעש"ט ודפקו על דלתו לבקש נדבה. הבעש"ט שהכירו, ביקש ממנו להיכנס אל אחד החדרים, שם אמר לו: אמנם נגזר עליו לחיות חיי עוני, אבל אינך חייב לחיות חיי ביזיון, אתן לך - המשיך הבעש"ט - סכום כסף, קנה לך סוס ועגלה וסע לעיר קרים ומשם תצמח לך הישועה... הודה ר` הירש לבעש"ט ויצא לדרכו.
כשהגיע לעיר, היה זה ערב שבת. באין לו לאן ללכת, פנה אל בית הכנסת שם המתין לקהל שיגיע לקבלת השבת. הגבאי שהיה הראשון שראה אותו, קיבלו במאור פנים ואמר לו: מאחר ומעטים הם האורחים הפוקדים את עירנו, מתמודדים התושבים ב`מכרז מיוחד` מי יזכה באורח... וכל המרבה במחיר זוכה לארח את האורח ובמוצאי השבת עליו לשלם לאורח את הסכום אותו נקב ב`מרכז`...
אכן, זכה ר` הירש להתארח אצל אחד הגבירים, שנהנה מפיקחותו של האורח במשך השבת, ובמוצאי השבת כאשר נפרד ממארחו הגיש לו הגביר את דמי המכרז שעלו לכמה אלפי רובלים...
אך ר` הירש בעניו החדות, הבחין כי משהו מעיק על הגביר... לשאלת ר` הירש, סיפר הגביר כי בתו הנשואה מזה זמן רב, עדיין לא זכתה להיפקד ומחרת היא אמורה לקבל גט מבעלה...
ר` הירש ביקשו להמתין עם הגט עד שילכו יחדיו אל הבעש"ט לשאול בעצתו ולקבל את ברכתו. הגביר נענה, ולמחרת יצאו השנים למזבוז אל הבעש"ט.
הבעש"ט שמע את דברי הגביר ושלח את אחד מתלמידיו לבית הזוג על מנת שיגרש את המזיקים הנמצאים בו... כשחזר התלמיד, בירכם הבעש"ט בזרע של קיימא. ברכה שהתגשמה במהרה.
לפני שהגביר נפרד מהבעש"ט, ביקש לגמול טובה להבעש"ט, אך הבעש"ט אמר לו, איני צריך דבר רק אמור לי מנין הגיע לך כל עושרך? אמר הגביר, היה זה לפני כמה שנים, גרתי אז על שפת הים, וביום אחד כשהים היה סוער הגיעו ליד ביתי אניות רבות שנסחפו בסערה ומהן התעשרתי עושר רב...
אמר לו הבעש"ט, דע לך כי אניות אלו שייכות לאורח שלך, ר` הירש, שהיה עשיר גדול וירד מנכסיו, אם רצונך לגמול לי חזרה, שלם לו את שווי האניות שקיבלת... ואכן העביר הגביר לר` הירש את הסכום ובזכות כל זכתה בתו לילדים בריאים ושלמים.
חזרה לפרשתנו: מות בני אהרון לא הייתה מיתה רגילה, שהרי בשריפה גם הגוף נשרף וכאן גופם נשאר שלם. מבואר בחסידות שמות בני אהרון נבע מקרבתם של בני אהרון אל הקדושה. מהשתוקקותם להידבק באלוקים חיים, וכך מבאר גם ה`אור החיים` הקדוש "נתקרבו לפני אור העליון ברוב חבת הקודש ובזה מתו"... וזה היה חטאם שחשבו מאחר שהם בדרגה גבוהה של קירבה לה` (בני אהרון) נמשכו לקדושה בדרך שהם ראו לנכון... אבל לא זה היה רצונו של הקב"ה. כי המטרה היא לפעול בעולם וזהו רצונו של ה`.
כאן יש מסר בדרך עבודת ה` של כל אחד ואחת. לפעמים אתה שומע אנשים אומרים `אני מאמין בה` בדרך שלי`, `אני אוהב את ה` בדרכי שלי`, `את המצוות אני מקיים כמו שאני מבין...` כפי שאמר לי פעם חבר טוב שהוא -מה לעשות- מגדיר את עצמו אטיאיסט: "איך אתם מגבילים את האלוקים האין-סופי במצוות מדודות ומוגבלות...? אמרתי לו את המובא בחסידות: אנו מקיימים את רצונו של ה` בדיוק כפי שהוא רצה! לא כמו שאני מבין, אלא כמו שהוא רצה! וההבדל הוא מהותי! כי אם אתה מקיים ועושה כפי שאתה מבין אין זה רצונו של הבורא... המשל על זה ידוע. כיום לכל אדם יש טלפון נייד עם מספר ייחודי לו. אין שני אנשים עם אותו מספר... ואם אני רוצה לדבר עם פלוני אני חייב לחייג דווקא למספר שלו. כך הקב"ה יש לו מספר מיוחד אתו אנו מתקשרים עמו, זהו מספר 613 (תרי"ג מצוות) רק כך הוא רצה שנתקשר אתו "אשר קידשנו במצוותיו..."
ואין זה הגבלה כלל, מאחר וזו הדרך היחידה בה הוא רצה שנתחבר אליו. ממש כמו שאדם ישלח אימייל לחברו, הוא אפילו יכתוב את כתובת המייל הנכונה. השם, השטרודל, והסיומת אלא שישכח לשים את הנקודה הקטנה לפני הסיומת... השדר לא יגיע ליעדו! הכול בגלל חסרונה של אותה הנקודה הקטנה. הקב"ה רצה דווקא שנתחבר אליו בדרך של 613 וזו הדרך היחידה. כל דרך אחרת, אפילו עם כוונות טובות,  יכולה להביא לתוצאה של בני אהרון.
נזכור כולנו להיות צמודים לספר ההוראות של בורא עולם, התורה הקדושה, ונתחבר אליו בדיוק כפי שהוא רצה על ידי 613 מצוות ואז נהיה כולנו קדושים ומחוברים לחיי הנצח. שבת שלום!

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות