קבלה

תניא - ``ייחודא עילאה``

ההתבוננות בפסוק "שמע ישראל" צריכה להיות בייחוד העליון, בהסתכלות של הקב"ה על העולם: העולם מבחינתו של הבורא בעצם לא קיים. – אלוקות זה הכול.

שי שור | כ"ז תמוז התשע"ב | 17.07.12 | 00:00

למדנו שגם הזמן והמקום נבראו על ידי הקב"ה וראשית קיומם מתחיל בספירת המלכות. בזכות ספירת המלכות אור האינסוף יכול להתגלות גם בתוך הגבול, גם בזמן ובמקום המוגבלים.  
                                  
אכן, מידת המלכות הינה ראשית הגבול, ראשית הזמן והמקום, אך גם היא חלק מעשר הספירות העליונות, גם היא מיוחדת ומאוחדת באור אינסוף. אמנם היא שייכת כבר לעניין הגבול אך היא כשלעצמה בטלה לספירות העליונות.
אם כן, היות והעולם בטל לספירת המלכות, וספירת המלכות בטלה לקב"ה,  אזי העולם בטל אף הוא כלפי הקב"ה. מזווית הראיה של הבורא – העולם לא קיים.


שמע ישראל – ה` אלוקינו הוי` אחד

ההתבוננות שעלינו להתבונן בעת אמירת שמע ישראל היא, שהוי` הוא אחד. לפי הפירוש הפשוט הכוונה היא שאין עוד אלוקים, אין עודכוח מלבד הבורא, אך ישנו גם הסבר עמוק יותר.

נתמקד במילה "אחד".  האות א` – רומזת לאלופו של עולם, הבורא. האות ח`-בגימטריה שמונה, מסמלת את שבעת הרקיעים (על פי התלמוד, השמיים מחולקים לשבעה רקיעים)ואת הארץ (שבעה רקיעים + ארץ אחת = שמונה), והאות ד` – מסמלת את ארבע כנפות הארץ. כאשר אומרים אתהמילה אחד צריך לכוון ולהתבונן שהאותיות- ח` (ז` רקיעים + ארץ), ו- ד` (ארבע כנפות הארץ) בטלות לאות א` הרומזת לאלופו של עולם.

כלומר, ההתבוננות בפסוק "שמע ישראל" צריכה להיות בייחוד העליון, בהסתכלות של הקב"ה על העולם: העולם מבחינתו של הבורא בעצם לא קיים. – אלוקות זה הכול.

ברוך שם כבוד מלכותו לעולםועד

מייד לאחר שמע ישראל, אנחנו  משכימים ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". פירוש הפסוק הוא כי אמנם מצד ההסתכלות של הקב"ה העולם בטל ולא קיים, אך מצד ההסתכלות שלנו כנבראים, העולם קיים, וכל המציאות שלו היא רק אלוקות–הכל זה אלוקות.

כלומר, בעיניו של הקב"ה אין עולם. גדרי המקום והזמן בטלים לספירת המלכות שבטלה לספירות העליונות. אך בעיננו אנו, גדרי המקום והזמן קיימים, אך אנו מודעים לכך שאינם קיימים מעצמם. הם נבראים על ידי הבורא, והוא נמצא בתוכם ממש.

"ביטול היש" ו"ביטול במציאות"

שתי התבוננויות אלויביאו את האדם לשתי דרגות שונות בביטול שלו כלפי הבורא.
כאשר מסתכלים בייחוד התחתון (ייחודה תתאה – כלומר, הכול זה אלוקות), אזי אדם יחוש את קיומו, אך יבטל עצמו לרצון הבורא. הוא חש את רצונותיו, אך מכיוון שהוא מבין שהכל זה אלוקות, הוא מוותר עליהם בשביל הבורא.

אך כאשר מתבוננים בייחוד העליון (ייחודהעילאה – כלומר, אלוקות זה הכול), אזי אנו לא חשים כלל את קיומנו ואין בכלל את מי לבטל לבורא... מלכתחילה האדם לא מרגיש רצונות עצמיים כלל.                                     

           

ונאחל לכולנו שייהפכו ימים אלו לימי ששון ושמחה, ונזכה תיכף ומיד ממש לגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ולבניין בית המקדש השלישי ומתוך שמחה, עכשיו ממש.

 

 

הרב שי שור,
"אור החסידות לאקדמיה".

הערה:
חלק מהתכנים שלנו בלימוד התניא מתבססים על הסברים מתוך הספר "מודעות יהודית". לכל המעוניין ניתן לקרוא ביאורים נפלאים נוספים של ספר התניא בספר- "מודעות יהודית" של הרב נדב כהן. ניתן לרכוש את הספר וללמוד ביאורים מורחבים יותר של התניא

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות