פרשת השבוע

קול קורא לך

השבת אנו נקרא בפרשת `ואתחנן` את איזכורו של מעמד הר סיני, על ידי משה רבינו, בו נגלה ה` אל בני ישראל ובתארו את קול ה` אומר משה רבינו כי הקול היה חזק מאוד "קול גדול ולא יסף", קול ללא סוף. יש להבין, מדוע מצא משה לנכון להגיש, מכל המעמד הנורא והגדול של קבלת התורה, דווקא את קולו של ה` שהיה "קול גדול ולא יסף"? ובכלל מהו פירוש הדבר שהקול היה ללא סוף? על משמעות הדברים, הסיפור וההוראה לכל אחד ואחת הרב יעקב פרידמן במסר חי מפרשת השבוע

| י"ב אב התשע"ב | 31.07.12 | 00:00

השבת אנו נקרא בפרשת `ואתחנן` את איזכורו של מעמד הר סיני, על ידי משה רבינו, בו נגלה ה` אל בני ישראל ובתארו את קול ה` אומר משה רבינו כי הקול היה חזק מאוד "קול גדול ולא יסף", קול ללא סוף.

יש להבין, מדוע מצא משה לנכון להגיש, מכל המעמד הנורא והגדול של קבלת התורה, דווקא את קולו של ה` שהיה "קול גדול ולא יסף"? ובכלל מהו פירוש הדבר שהקול היה ללא סוף?
 
כדרכנו נפתח בסיפור חסידי והפעם על ה`סבא משפולי` שבימיו קרה פעם אחת שהיה רעב גדול והיהודים סבלו מרעב נורא. והרעב הלך והתפשט בכל מרחבי רוסיה, ותקפה הצרה בכל תפוצות ישראל.
 
הסבא משפולי שהיה רגיל לדאוג לפרנסת עניים ואביונים, ובפרט אלמנות ויתומים, שהיה להם לאב, לא יכול היה לסבול את סבל וצעקת אלפי עניים ובתוכם נשים וטף, ומגודל כאבו ועגמת נפשו עברו כמה שבועות שלא הכניס כמעט שום דבר לפיו... עד שהחליט הסבא משפולי לעשות מעשה. הוא שלח מכתבים לעשרה צדיקים גדולי הדור, שיבואו מיד לעירו `שפולי`.
 
כשהגיעו, הושיבם הסבא מסביב לשולחן גדול ואמר להם: דעו נא, רבותי, שיש לי "דין תורה" עם הקב"ה! ואני עושה אתכם לדיינים!!! ואם תשאלו אותי איך אני מרהיב לעשות דין תורה עם הקב"ה? הרי זה פסוק מפורש: לא תגורו מפני איש "כי המשפט לאלוהים הוא"... ואף על פי שלפי הדין , דין תורה צריך להיות במקומו של הנתבע, אבל כיון שאין מקום שהקב"ה לא נמצא בו, א"כ אפשר לקיים כאן את הדין תורה...
 
אז פקד הסבא משפולי על משמשו להכריז בזה הלשון: בפקודת העדה הקדושה הנמצאת כאן, הנני מכריז ומודיע שהרב ר` אריה לייב בן רחל תובע את הקב"ה לדין תורה, והדין תורה יתקיים בחדר הזה, בעוד שלושה ימים...
 
אכן, ביום הרביעי, ישבו כולם אחר התפילה מעוטפים בטלית ומוכתרים בתפילין, והסבא משפולי פקד להכריז שהדין תורה מתחיל . פתח הסבא משפולי בטענתו: "בשם כל הנשים והילדים של יהודי רוסיה, אני תובע את הקב"ה לדין תורה: מדוע אין הקב"ה נותן להם מזונות, וגזר על הרעב להשחיתם ח"ו? הרי כתוב בתורה "כי לי בני ישראל עבדים, עבדי הם", ואם כן יש לישראל לפחות מעמד של עבד עברי, שהאדון חייב במזונות אשתו ובניו של העבד, ואיך יכול הקב"ה לא לקיים מה שכתב בתורה?!
 
המשיך הסבא משפולי וטען: בוודאי המקטרג יטעון מצד הקב"ה, שהעבדים אינם עבדים כראוי, ואינם עובדים את ה` כמו שצריך.., על זה אני משיב שתי תשובות. ראשית, איפה מצאנו, שבגלל שהעבד עצלן ואינו עובד את אדונו כראוי, יפסידו אשתו ובניו את מזונותיהם מהאדון? שנית, הרי זה שהעבדים אינם עובדים כראוי, היא באשמת האדון בעצמו, כי נתן להם את היצר הרע המסית ומפתה... ומה יעשו?!
 
כאשר כילה הסבא משפולי לטעון, עיינו הדיינים קצת בדין, ואחר כמה רגעים הכריזו כולם ביחד: "הדין עם ר` לייב בן רחל, שהקב"ה מחויב בכל אופן שהוא לפרנס את נשי ישראל עם בניהם ובנותיהם, וכשם שהסכימו בבית דין של מטה כך יסכימו בבית דין של מעלה".
 
מיד ציווה הסבא משפולי להביא `משקה` ומיני מתיקה, ואמרו "לחיים" בשמחה רבה, ולפנות ערב נסעו כולם איש לביתו. לא עברו חמישה ימים והממשלה הרוסית פרסמה שמסיביר יביאו לרוסיה אלפי אלפים טונות של חיטה וכל מיני דגן, כי שם היה שפע תבואות ובזול, רק שלא היה דרך להביאם משם וכעת פתאום נמצאו הדרכים להביאם. והסוחרים החלו למכור את סחורתם בזול עוד לפני שהסחורות הגיעו מסיביר.
 
חזרה לפרשתנו: את הפסוק "קול גדול ולא יסף" מבאר המדרש שהקול נחלק לשבע קולות והם נחלקים לשבעים לשון ופירוש נוסף, הקול לא פסק! אלא הוא הולך, מוסיף ומתגלה בכל תקופה על ידי הנביאים והחכמים שבכל דור..
 
נשים לב כי עשרת הדיברות פותחות בדיבר "אנכי ה` אלוקיך" `אנכי`, אומרים חז"ל, ראשי תיבות, "אנא נפשי כתבית יהבית" (אני את עצמי כתבתי ונתתי). בתורה הקב"ה נתן את עצמו. ללמדנו שאם יבוא אי פעם מישהו ויאמר שכל מה שהחכמים וגדולי ישראל חידשו בתורה במשך הדורות כולם לאחר מתן תורה, אין זו כמו עשרת הדיברות שנתנו בדבר ה` ממש, חלילה, על זה אומר ומזכיר משה רבינו "קול גדול ולא יסף" מלמדנו שבדברי החכמים והנביאים, מתגלה הקב"ה בעצמו, וכאילו הוא עצמו אמרם באופן ישיר, ממש כפי שהיה במעמד הר-סיני. זהו "קול גדול ולא יסף".
 
ומכאן התשובה לכל אותם הטוענים כי התורה היא "מיושנת" אינה תואמת למאה העשרים, הנה שומרי התורה והמצוות הם מעטים וחייבים להתאים את התורה לנוחיות עם ישראל ולהקל בהרבה מצוות כמו התואנה הידועה `מה הבעיה להדליק חשמל בשבת אין זו אותה האש הנוצרת במלאכה של ממש...` וכך הלאה בכל מיני טענות שאיסורי התורה אכן התאימו לתקופת מתן תורה אבל היום העולם הוא אחר ויש להתאים את התורה למציאות בת זמננו...
לכן אמר משה רבינו, "קול גדול ולא יסף" התורה ניתנה באופן שהקול לא פסק! אלא הוא הולך, מוסיף ומתגלה בכל תקופה ותקופה והיא רלוונטית היום בדיוק כמו במתן תורה והתורה אינה ניתנת לשינוי, להחלפה או להתאמה למצב כזה או אחר.
 
קולו של ה` לא רק שלא פסק אלא יתרה מכך הוא נחלק לשבעה קולות ולשבעים לשון ללמדנו שהתורה והמצוות השייכים לאומות העולם כמו שבע מצוות בני נח הינם חלק מאותו "קול גדול ולא יסף" בשבעים לשון.
 
חבר יקר, ברור שקשה לשמור ולקיים מצוות, יש יצר הרע, ואנחנו בגלות כבר אלפיים שנה ואין לנו את הגילוי שהיה בזמן מתן תורה או כשבית המקדש היה קיים אך כשנדע שקול ה` מוסיף ומגיע עד לימינו אלו ומלווה אותנו על כל צעד ושעל וכיום יש ב"ה את כל האמצעים לשמור ולקיים מצוות צריך רק את הרצון שלנו לעשות זאת!
 
בברכת שבת שלום
ידידך,
הרב יעקב פרידמן מוסקבה
פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות