פרשת "וישב" – "שלח חלומך על פני המים"

 
בפרשתנו פרשת "וישב", אנו קוראים על חלומות שהם מחזה - מראה דמיוני, אותו חוֹוֶה אדם בשנתו. כך הדבר בחלומותיו של יוסף וגם בחלומותיהם של שרי פרעה.
חז"ל בביאורם לנושא החלומות, הסבירו שישנם חלומות מסוגים שונים:

1. אין חלום ללא דברים בטלים. לא כל הפרטים בחלום הינם בעלי משמעות.
2. החלום הינו שפה של סמלים ורמזים, המתפרשים לעיתים להיפך מן המשמעות הפשוטה והטבעית שלהם.
3. ישנם חלומות שהינם דברים בטלים.
4. ישנם חלומות המכילים פניה אלוקית אל האדם, בבחינת "חלום אחד בשישים מנבואה".
5. ישנם חלומות הנובעים מן החשיבה התת-מודעת שבאדם. האדם חולם בלילה, על מה שמטריד אותו ביום. גישה פרוידיאנית זו, מובאת כבר במסכת ברכות במפורש.

כאשר הרמב"ם עוסק בסוגיית הבחירה החופשית של האדם, הוא נוגע בשאלה כיצד יתכן שמחד, כל אחד מאיתנו עושה מה שהוא רוצה ומאידך, העולם מתנהג כפי שהקב"ה רוצה, בבחינת: "כֹּל אֲשֶׁר חָפֵץ ה' עָשָׂה..." (תהלים קלה, ו).
תשובתו היא: "דע שהכל כחפצו (של הקב"ה) יֵעָשֶׂה ואף על פי שמעשינו מסורין לנו" (בבחירה חופשית) (הלכות תשובה, פרק ה, הלכה ד).
מתברר שהחלום הוא אחד מכליו של הקב"ה בהנהגת העולם, ליצור מציאות חדשה, מבלי לפגוע בבחירה החופשית של האדם.
כאשר הקב"ה רוצה ליצור מציאות חדשה באופן סמוי ובדרך הטבע, הוא שולח איתותים לאנשים שונים באמצעות חלומות. החלום מניע את החולם לפעולה וכך יוצר הקב"ה את התוצאה הרצויה, כאשר התערבותו הינה סמויה, אולם הדברים קורים מתוך בחירה חופשית של האדם ולא בכפיה.
לעיתים, החלום הינו ברור ומפורש ולעיתים, מרומז. ספר בראשית רווי דוגמאות להנהגה אלוקית זו ונביא כמה מהן.

1. הקב"ה מזהיר בחלום (במפורש) את אבימלך מלך גרר, להחזיר את שרה (שנלקחה לבית המלך), לבעלה אברהם (פרק כ).
2. חלום סולם יעקב ובו הבטחה אלוקית (מפורשת) ליעקב, שהוא יחזור לשלום וזרעו ירש את ארץ ישראל (פרק כח).
3. יעקב חולם שבעדרי הצאן שבאחריותו, כמות הכבשים המנוקדים גדלה והולכת (פרק לא). וכך, בעזרת פטנט היי-טקי, הוא מצליח ליצור את המציאות הזו ומתעשר.
4. חלומותיו של יוסף (פרק לז), היו המנוע והמניע שגרם לתהליך ירידתו של עם ישראל למצרים. גלות מצרים היתה תהליך אלוקי מתוכנן. כדי לא להוריד את יעקב למצרים בכוח "בשלשלאות של ברזל" כלשון חז"ל, מושך הקב"ה את יעקב למצרים בחבלי הרעב מחד והגעגועים ליוסף, מאידך.
5. חלומותיו של פרעה (פרק מ), היו כלי בעזרתו הצליח יוסף לצאת מבית הסוהר ולהתמנות כמשנה למלך מצרים, בתהליך "הוליבודי" מופלא...

אשר על כן אנו אומרים מידי בוקר בתפילת שחרית: "כי הוא (הקב"ה) לבדו פּוֹעֵל גְּבוּרוֹת, עוֹשֶׂה חֲדָשׁות, בַּעַל מִלְחָמות, זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, מַצְמִיחַ יְשׁוּעוֹת, בּוֹרֵא רְפוּאוֹת, נוֹרָא תְהִלּוֹת, אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת... ". וכל זאת, מבלי לפגוע בבחירה החופשית של כל אחד ואחד מאיתנו.
וממשיך הרמב"ם ואומר, שאף אחד לא יוכל לטעון ולומר שמעשיו הם חלק מתוכנית אלוקית, ואילו הוא לא אחראי למעשיו, בבחינת: אני רק כלי משחק, "פִּיוֹן" (חייל פשוט במשחק ה"שח") בידיו של הקב"ה...
רצה הקב"ה "להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו (של האדם) מסורין לו (בבחירה חופשית) ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל, עושה כל שהאדם יכול לעשות. לפיכך דנין אותו לפי מעשיו..." (רמב"ם, שם). בידך הכוח לעשות ואתה האחראי היחיד על מעשיך.
ונחזור לחלום במשמעות של תקווה ושאיפה, בה פתחנו את מאמרנו.
השבוע יחול חג החנוכה. חגם של החשמונאים - המקווים והמעיזים, החולמים והלוחמים, לקיומו של חלומם. גיבורי הרוח והגוף, שנלחמו על זכותנו לחיות כאן כעם חופשי בארצנו, כנגד עם משעבד שניסה לְהַשְׁכִּיחָם תּוֹרָתֶךָ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנֶךָ. ובזכות הַגְּבוּרוֹת האנושיות (של החשמונאים) והַנִּסִּים האלוקיים, זכינו לתְּשׁוּעָה גְדוֹלָה.
חז"ל קָבְעוּ (את) שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵלּוּ (הללו, לדורות) לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל. ימים של הלל והודאה. ימים המלמדים אותנו שוב, על זכות וחובת הבחירה החופשית ועל החובה להיאבק למען החלום והתקווה, בדרכם של החשמונאים - לחיות כאן כעם חופשי בארצנו (הקטעים המודגשים, מתוך תפילת "על הניסים", לחנוכה).
 
משימה בשניים:
מהו החלום המשותף, הגדול שלכם?
איך אתם בוחרים להגשים אותו?
איך אתם הופכים אותו למציאות?
זה הזמן ,סביב האור הגדול של נרות החנוכה להתחיל לחלום ולבחור מחדש.
כ"בימים ההם-בזמן הזה."