בחירה חופשית ועל בריחה מהחופש - בא

פרשתנו, פרשת "בא", עוסקת בהמשכן של המכות ובגאולת מצרים.
בעוד שבחמשת המכות הראשונות, התנגד פרעה מעצמו וברצונו לציווי האלוקי לשלח את עם ישראל ממצרים, הרי שבחמשת המכות האחרונות, נטל ממנו הקב"ה את כוח הבחירה החופשית והכביד את ליבו, כדי למנוע ממנו לשלח את עם ישראל לחופשי.
וכך, האפקט של מכות מצרים היה גדול יותר וה"שיעור" והלקח היו ברורים חדים וחזקים יותר. והקב"ה בעצמו מעיד על כך בפתיחת פרשתנו ואומר למשה: "בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ (שמות י, א).
זאת ועוד, חיזוק ליבו של פרעה, הוא חלק ממהלך העונש המצפה לפרעה על חמשת הפעמים בהם סירב במצח נחושה לציווי האלוקי - לדבר ה' ביד משה.
מערכת מכות מצרים הינה שיעור באמונה למצרים, לעם ישראל ולעולם כולו. שיעור האומר: יש אלוקים שברא את העולם והוא שולט בטבע כרצונו. ולכן: "...וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' " (שם, ב).
אמנם ה' אכן שולט בטבע, אבל תוך השארת "מקום", לבחירתו החופשית של האדם.
ולענייננו, לנושא הבחירה החופשית: הכבדת ליבו של פרעה, היא יוצא מן הכלל המעיד על הכלל, על זכות ויכולת הבחירה החופשית שלנו.וגם כאן, היכולת שלנו בעת עשיית החלטה ובחירה לחשוב ולהתלבט עם עצמנו, להתמודד עם האלטרנטיבות ובסוף גם להחליט, נותנים לנו את ההרגשה כי אנחנו באמת בעלי בחירה חופשית.
התורה מזכירה במפורש, כי לאדם יש זכות ויכולת בחירה וכי הוא יכול לפעול בבחירתו אפילו כנגד הרצון האלוקי, ככתוב: "הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט).
"הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה" - שתי דרכים פתוחות לפני כל אחד מאיתנו. טובה ורעה. דרך החיים והטוב, והדרך הרעה, המובילה לקללה ולמוות...ואנחנו, היצור היחיד בעולם שהינו תבוני ובעל זכות ויכולת בחירה. זכות שאיננה קיימת לא לבעלי החיים הפועלים מכוח אינסטינקטים ולא למלאכים העושים את רצונו של הקב"ה, ללא בחירה חופשית כלל וכלל.
"וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" - ציווי ועצה אלוקית, שבידנו הזכות והיכולת לקבל אותה, או להתעלם ממנה ח"ו...
והקב"ה "עומד בצד" ומקווה שהאדם יבחר בטוב ואומר:
מִי יִתֵּן (הלוואי...) וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל מִצְוֹתַי....(דברים ה, ו).
הקב"ה שבידו להחליט ולקבוע שלא תהיה לנו בחירה חופשית ואז נקיים את כל מצוותיו, "צמצם" את מלכותו בעולם והשאיר לנו את היכולת לבחור באופן חופשי ולנהל את חיינו כרצוננו, תוך שהוא "עומד בצד", מייעץ לנו "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" ומקווה שאכן, מִי יִתֵּן (הלוואי...)וְהָיָה לְבָבָם זֶה לָהֶם לְיִרְאָה אֹתִי...
הרמב"ם בספרו "היד החזקה", מתמודד עם שאלת הבחירה החופשית, כשהוא קובע באופן ברור ונחרץ:
רשות לכל אדם נתונה אם רצה להטות עצמו לדרך טובה ולהיות צדיק הרשות בידו, ואם רצה להטות עצמו לדרך רעה ולהיות רשע הרשות בידו..." (הלכות תשובה ה, א).
והרמב"ם מחדד ומוסיף, שהקב"ה מאפשר לאדם לעבור על רצונו ואינו עוצר בעדו:
ועושה כל מה שהוא חפץ ואין מי שיעכב בידו מלעשות הטוב או הרע (שם).
 
 
האדם הוא היציר היחיד בעולם שבידו לעשות כל מה שהוא רוצה בבחירתו החופשית ואין מי שיעכב בידו. המגבלה היחידה היא, שלמעשים יש גם תוצאות... וסוף החשבון לבוא...
ואולי לא כך פני הדברים והקב"ה - ה"במאי" של העולם כולו,  הוא זה שגוזר על האדם מתחילת ברייתו אם יהיה  צדיק או רשע?!  הרמב"ם בהמשך דבריו (שם) שואל שאלה זו וגם עונה:

1. אם הקב"ה הוא הקובע את התנהגותו של האדם ואין לו בחירה חופשית כלל, אז מדוע יש בתורה מערכת של שכר ועונש. על מה בדיוק האדם מקבל שכר ועונש, אם מעשיו אינם בבחירתו החופשית...?! "ומה מקום היה לכל התורה כולה ובאי זה דין ואיזה משפט נפרע מן הרשע או משלם שכר לצדיק, השופט כל הארץ לא יעשה משפט" (שם, ד).
2. אם הדברים אינם בשליטתנו, אזי מדוע הקב"ה שלח לנו נביאים בקריאה להיטיב את דרכינו?!

ומסיים הרמב"ם ואומר: "(הקב"ה) חפץ להיות האדם רשותו בידו וכל מעשיו מסורין לו ולא יהיה לו לא כופה ולא מושך אלא הוא מעצמו ובדעתו שנתן לו האל, עושה כל שהאדם יכול לעשות" (שם).
אבל, ליכולת אדירה זו של הבחירה החופשי, יש גם משמעויות ותוצאות, ועליו לתת את הדין על מעשיו: "לפיכך, דנין אותו לפי מעשיו" (שם).
 
משימה בשניים
לבחור או לברוח- איפה אתם על המפה?
היכן אתם בצמתים חשובים בחייכם: עוצרים,מבררים ובוחרים או מתעלמים ובורחים?
מה הכח המונע לבחור ומהו הכוח המניע לברוח?.??