מהי הסיבה האמיתית שאנו כועסים?

 מהי הסיבה האמיתית שאנו כועסים? ומה הפתרון?

ישנן הרבה סיבות שבגללן אנשים כועסים.
בדרך כלל, כי עיצבנו אותם.
כמו שאומרים: "אני לא עצבני מעצבנים אותי".
שזה כמובן משפט מצחיק, כי עובדה שישנם אנשים שלא מתעצבנים, גם כשמעצבנים אותם.
כגון הלל הזקן וכו...
אך הסיבה האמיתית לכעס היא, מכיוון שאנו בטוחים שהכעס יעיל ואפקטיבי.
כך החיים לימדו אותנו!
 דוגמה: אבא מבקש מילדיו לסדר את החדר.
הוא מבקש יפה פעם ופעמיים ושלוש.
והנה לא נגע ולא פגע. הילדים מסרבים להכיר בקיומה של הבקשה.
לבסוף כאשר סף העצבים של האבא עולה על גדותיו. כי הוא מבין שחלומו שהחדר יסתדר לא יתגשם.
הוא עובר לשיטת השאגות.
הוא נותן שאגה שנשמעת מקצה העולם ועד סופו.
גם השכנים זוכים לשמוע את הקטע הסימפוני מנשיואנל גאוגרפיק.
ואזי ראו איזה פלא, לאחר השאגה בתוספת אש  מהפה, פנים אדומות וורידים בולטים.
הילדים מסדרים את החדר ברגעים ספורים, טוב יותר מחברת ניקיון.
אזי האבא עושה חישוב מהיר בראש.
לבקש יפה=לא עובד
לכעוס ולהתעצבן= עובד מצוין.
ישתבח שמו גיליתי את השיטה בחינוך.
בטח זה יעבוד גם עם אישתי וגם בכביש וגם בעבודה.
אכעס ואקבל מה שאני רוצה במהירות הבזק.
וככה אנשים משוכנעים שבכעס, הם ישיגו כל מה שהם רוצים ומהר.
אך המציאות מוכיחה אחרת, באמת הילדים סידרו את החדר ואישתך נכנסה לחדר.
ובכביש צפרת לכולם והם זזו.
ובעבודה קיבלת משרד פרטי.
אבל הנזק, אוי אוי הנזק לטווח הארוך ופעמים רבות גם מידי, הוא עצום!
1.פיתחת את מידת הכעס כי אתה מתאמן בה יופי.
2. פגעת בזולת והרסת את האווירה בבית, עכשיו לך תתנצל
3. אתה מרגיש רע עם עצמך, במקרה הטוב.
4.לא פעלת נכון ועשית טעויות שעוד תשלם עליהם.
5. לימדת את הילדים שלך והסובבים שלך ששווה לכעוס.
6.קיבלת סביבה של כעסנים, שאתה המחנך הראשי שמראה דוגמה אישית של עצבן מהלך, כל הכבוד.
ולכן הכעס לא באמת עוזר זו אשליה אופטית.
 זה כמו לכבות שריפה עם נפט.
 היא רק גודלת.
למען הסר ספק,כמה הכעס היא מידה רעה.
ניקח דוגמה פשוטה.
בכל מקצוע בעולם
מי מצליח יותר?
אדם שעובד מתוך הרגש או אדם שעובד מתוך השכל?
מה שנקרא "מוח שליט על הלב".
אין ספק שאדם שעובד בצורה שקולה, מתוך מחשבה ועם התבוננות קדימה, יצליח יותר מאדם פזיז שעובד מהבטן ופועל בחוסר שיקול דעת וברגש מוגבר.
והדוגמאות רבו מספור.
אפילו בלחימה שצריך להפעיל כח .
גם שם הלוחמים עם השליטה העצמית ינצחו.
ולכן במקצוע הכי חשוב
מקצוע החיים.
כל שכן וקל וחומר שאנו חייבים
 "לסדר" את החיים שלנו באופן של שליטה, באופן של מוח שליט על הלב.
בכל התחומים החשובים בחיים.
כשנפעל עם השכל ומתוך מחשבה, נצליח
להקים בית.
לחנך ילדים.
לכלכל את עצמנו.
ולהצליח בחברה.
ולהפך קורה, כאשר אנו פועלים מתוך כעס.
יעידו אלפי הבתים ההרוסים שהכעס כילה שם כל חלקה טובה. 
ולכן כדי שנוכל לקיים את שליחותנו בעולם.
אנו חייבים להתגבר ולעבוד על מידה זו.
כי מידה זו מקלקלת את תכלית ירידת נשמתנו לעולם.
ולכן משווים חז"ל את הכועס לעובד עבודה זרה.
הוא כרגע לא מקיים, את שליחותו ועובד בעבודה אחרת.
ולכן היצר הרע מתאמץ מאד לגרום לאדם לכעוס.
כי ברגע שהאדם כועס, באותם רגעים הוא מקלקל את עולמו ולא מתקן.
ולכן, אם חפצי חיים וחפצי קיום שליחותנו בעולם אנחנו.
צריך להוריד את ווליום הכעס.
להתאמן על "מוח שליט על הלב".
אוי זה קשה לנו, אדרבה נדע מכך את חשיבות הדבר.
 והתועלת העצומה בניהול חיים נכון.
ובכל זאת תשאלו מה לעשות כשהילדים לא מקשיבים?
וכאשר אישתך לא מסכימה איתך? ודברים לא מסתדרים?
אז לא אמרתי שצריך להיות "לפלף" (חלש)
צריך להיות חזק ולעמוד על שלך מה שנקרא אסרטיבי.
אבל בצורה נכונה.
ואם לפעמים צריך לכעוס אז מעמידים פנים של כועס כדי להשיג את המטרה.
אבל לא מאבדים עשטונות.
וכן לומדים דרכים חילופיות להתמודד.
כמו לעזוב את הפלאפון וללכת לחדר, ולטפל בילדים.
(100 אחוז עובד)
כאשר נבין את הרעיון ונתחיל לקבל כלים ולהתאמן.
נצליח לקיים את שליחותנו בעולם.
וממילא להנות מהרבה יתרונות
של חיי משפחה תקינים, ילדים מחונכים
אהדה מהחברה.
והרגשה טובה עם עצמנו.
יש עוד מה להרחיב בדבר.
כיצד ועל מה להתאמן.
אך ראו מאמר זה כמעורר.
ואידך זיל גמור.