צרעת התאנה

הצרעות מחפשות את פגי `תאנת בר` בלבד, שכן רק בהן באפשרותן להטיל ביצים. באם תחדורנה לפגת תאנת מאכל, לא תוכלנה להטיל בה ביצים. אולם בקיץ, בגלל מחסור בפגות בר, הן נכנסות לפגות התאנה התרבותית - האכילה. מבחינת הצרעות זוהי התאבדות. שכן, אין הן יכולות להטיל ביצים בפגה האכילה.  ואכן, חלק מהצרעות מתות במאמץ לחדור ל"פה", חלק מאבדות את כנפיהן בין קשקשי ה"פה", ואלה שחדרו לפגה התרבותית, אינן מוצאות שם מקום להטיל ביציהן ומסיימות את חייהן מבלי להטיל ביצים, למען המשך הדורות.
סיום טרגי
אבל, סיום טרגי זה של חייהם איננו לחינם. שכן, עם חדירתן לפגה התרבותית, הן מסייעות לה להתפתח לכדי פרי אכיל, שכן בכניסתן לפגה, הן מאבקות את פרחי הנקבה באבקה אותה נשאו מפגת הולדתן. הפרחים המופרים מתפתחים, מתהווה ציפה בשרנית והתאנה מבשילה ואינה נושלת בעודה קטנה וצעירה. וכך, אמנם סיימה הצרעה את חייה, מבלי שזכתה להעמיד צאצאים, אך הפכה היא את הפגה, לתאנה אכילה
התאנה הישראלית
הזנים המצויים בישראל הם תאנים מזן המבשיל ללא צורך בהפריה. ואילו התאנה המצויה בטורקיה, מסוג `סמירנה`, אשר אותה אנו פוגשים בצורת תאנה מיובשת, היא מזן התאנה המופרית. עם זאת קיימים בארץ גם לא מעט עצי תאנה מיובאים, הנזקקים להאבקה.
מותר לאכול?
בפרי התאנה מהסוג המבשיל  רק הודות להאבקה על-ידי הצרעות, קרוב לוודאי שרוב הצרעות מתות בעודן בתוך הפרי. הצרעה מחרפת נפשה כדי לחדור לתוך הפרי ומגיעה פנימה כשהיא פצועה ודוויה, חסרת כנפיים ומחושיה פגועים. "חרוף הנפש" של הצרעה הוא אינסטינקט המבטיח השלמת מחזור החיים הסימביונטי של התאנה ושל הצרעה. האינסטינקט סיים את תפקידו עם השלמת ההאבקה או ההטלה ולצרעה אין מניע ואין אפשרות לצאת מהפרי. לכאורה קיים איסור גורף באכילת תאנה מופרית, שכן בוודאי מכילה היא את הצרעה. יש המתירים לאכלה כיוון שפגרי הצרעות רחוקים מלהיות בשלמותם, שכן בעת כניסתן לתאנה נפצעות הן ומאבדות אברים רבים מגופן, ואולי אף ממשיכות להתפורר עד שלא נותר מהם שריד נראה לעין. ואף אם הן נשארות, הרי הן בטלות ב-60, כיוון שאינם בגדר בריה שאינה בטלה אפילו באלף, שכן כאמור בכניסתה לפגה היא מאבדת חלק מאבריה ואינה בריה שלמה. לכן יש שכתבו שאין לחשוש לצרעת זו ומותר לאכול תאנה על אף שהופרתה על-ידי הצרעה. אך יש הטוענים, כי אברים כגון כנפיים, שאינם גורמים למוות החרק, אינם מוציאים אותו מגדר בריה.
זהירות חרקים נוספים
עם כל זאת כדאי לזכור ששכיחה נוכחות של חרקים חיים אחרים בפרי, כגון רימות זבובים, החודרת דרך הזבוב שעוקץ את הקליפה ומטיל בה ביצים, המפתחים לרימות, ולזחלים, וכן תריפסים, עכבישים ואקריות, החודרים דרך הפתח (הפה) הקיים בצידה הרחב של התאנה. ועל כן, יש לבדוק היטב את הפרי קודם אכילתו. אך כיוון שרובנו אינם מכירים ולא מזהים איך נראים חרקים אלו, פסקו רבים שמי שאינו מכיר, לא יאכל כלל תאנים. בתאנה מזן `בלאדי` אשר לה אין פה פתוח, הימצאות תריפסים ואקריות פחותה, שכן כניסתם לתאנה מתאפשרת רק דרך הפה.
ניתן להזמין הרצאות – מצגות בנושאי כשרות
טל`: 052/6016266  kosher93@gmail.com