עכשווי

שפני נסיונות

1

| ט"ז אדר א' התשע"א | 20.02.11 | 00:00

הנסיונות של הפלסטינים להציג בעולם את ישראל ככובש אכזר ואותם כמסכן נגזל נמשכים, והפעם מדובר בהצעת חוק שהוגשה למועצת הביטחון של האו"מ לגנות את ישראל על הבנייה בהתנחלויות. 14 מדינות תמכו בהצעה, ורק מדינה אחת התנגדה, ואף הטילה וטו כשבכך היא מונעת מההחלטה להתקבל! מדובר כמובן בארה"ב, יצוין כי מדובר בהטלת הוטו הראשונה במועצת האו"מ של ממשל אובמה. בעקבות כך הגבילה ארה"ב תנועת דיפלומטים אמריקניים בשטחים שתחת שליטת הרשות הפלסטינית, בשל חשש לפגיעה בהם. הפלסטינים טרם אמרו נואש והם מתכוונים כעת לפנות לעצרת הכללית של האו"מ בהצעה דומה. נקווה כי שם ייבלמו סופית הנסיונות שלהם, ויוגדרו מעתה ואילך : פאתטיים.

 

ומה באמת חושב הממשל האמריקני על ישראל וממשלתה? מסתבר שלתומאס פרידמן, מבכירי הכתבים של העיתון ניו יארק טיימס, יש הרבה מה לאמר בעניין. פרידמן, שבתקופה האחרונה – בעיקר מאז התמנותו של ברק אובמה לנשיא ארה"ב והקמת הממשלה בישראל ע"י נתניהו – מרבה לדוש בנושא, יצא לאחרונה במתקפה בעקבות המהומות במצרים, ובה הגדיר את היחס של הבית הלבן לממשלה בישראל כ"נגעל". הוא מספר כי בזמן המהפכה השלטונית במצרים, ישראל דאגה להתקשר לארה"ב ולבקש מהבית הלבן שלא יפקיר את חוסני מובארק וימשיך לתמוך בו, בנוסף טרחה ישראל בשיחה להבהיר כי היא הדמוקרטיה היחידה באזור, עד כי בצד השני של הקו הבכירים בממשל האמריקני ממש נגעלו מהדברים: עומדת מצרים ברגע גורלי של מעבר מעבדות לחרות, ועל מה ישראל חושבת בכזה מצב? רק על עצמה, ועוד מה מבקשת ממנה? להגן על "פרעה". צעירי מצרים – ממשיך פרידמן – ששאלו את עצמם: מי נמצא לצידנו? הבינו כי ברגע הגדול שלהם ישראל לא נמצאת לצידם. בעצם, אם ננסה לנתח את מה שכותב פרידמן, הוא אומר כך: ישראל שגתה כשראתה את המהפכה המצרית בעיניים `ישראליות`, כאילו מדובר במשהו הקשור בנו וביחסים עמנו, מדובר בתהליך לגמרי פנימי של מצרים, שישראל כדמוקרטיה הייתה אמורה לראות אותו דווקא באור חיובי, כתהליך של יציאה משעבוד לחרות. טעות נוספת של ישראל, שאולי היא הסיבה לטעות הקודמת, היא שישראל רואה את עצמה כמרכז העולם, ולכן טרחה להבהיר לארה"ב כי היא הדמוקרטיה היחידה, ולא קלטה שכרגע היא לא בדיוק מטרידה את ארה"ב, שעסוקה יותר במצרים. בל נשכח, כי כל זה בעיניים פרידמניות.

ובינתיים, אפקט מצרים עורר גל מחודש של התקוממות בעולם הערבי, ובמדינות כמו איראן לוב ותימן נערכות הפגנות סוערות כנגד המשטרים הדיקטטורים שלהם.  אלא שבניגוד למצרים, שם הצבא לא התנגד באלימות להפגנות ונתן למתקוממים להביע את דעתם, במקומות אחרים דווקא כן, באיראן נהרגו עשרות מפגינים, וגם בלוב כמאה מפגינים נהרגו.
איראן מעוניינת להעביר ספינות מלחמה דרך תעלת סואץ בדרכן לסוריה, והממשל המצרי החדש מזגזג בנושא, כשבתחילה הוא אמר שלא יתנו להן לעבור, אך לאחר מכן שינה את דעתו ואמר שישקול כן לתת להן לעבור. אם הן יעברו זו תהיה הכרזת מלחמה ברורה נגד ישראל, שבינתיים יושבת בשקט וממתינה לראות כיצד יפול דבר.
ונסיים במעשייה נאה: מנהיג החיזבאללה חסאן נאסרללה נשא לאחרונה נאום נמלץ מהבונקר בו הוא מסתתר מאז מלחמת לבנון השניה, ובו איים כי במלחמה הבאה היל"ת ארגונו יכבוש את כל הגליל. לשמע דברי בלע כאלה לא יכל רה"מ בנימין נתניהו להישאר אדיש: והוא הגיב: מי שמסתתר בבונקר, שישאר שם...


 

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות