מרוב וויסקי לא רואים את היער

כל המעיין במאמרים הרבים של גדולי הפוסקים בעניין הוויסקי, יתקשה לעיתים להבין את המסקנה. הדיונים נסובים בדרך כלל סביב תהליך יישון הוויסקי בחביות של עצי אלון, ולעיתים מרוב עצים אין רואים את היער – עצים תרתי משמע.

אמרתי אלקט מסקנותיהם של גדולי הפוסקים ואף של הקטנים מביניהם, אצטט מבחר פנינים מדברות קודשם,  ולאחרי כל  זה אולי יתבהרו ויתלבנו הדברים, ובין העצים יתגלה היער.

ובכן, הוויסקי הסקוטי והאירי מיוצר מדגנים בלבד - בעיקר משעורה מונבטת, ולכן אין חשש שמקור האלכוהול ייוצר מיין או ממי גבינה. אך כדי שהחוק יתיר ליצרן לקוראו בשם וויסקי, יש ליישן את המשקה למשך 3 שנים לפחות בחביות עץ אלון. יישון זה הוא גם הנותן לאלכוהול את צבעו הזהוב וטעמו המיוחד, שכן האלכוהול לאחר זיקוקו ולפני יישונו, הינו ניטראלי- כלומר שקוף, ונטול ריח וטעם.

יישון הוויסקי אינו מתבצע בחבית עץ חדשה, כיוון שחבית חדשה פולטת שרף העלול לקלקל את הוויסקי. על כן מיושן הוויסקי בחביות שכבר יושן בהם בעבר משקה חריף כלשהו. המשקה הזה יכול להיות יין מסוג שרי, או ברבן- שהוא וויסקי אמריקני.

מסתבר כי אינו דומה טעם המתקבל מוויסקי שיושן בחבית שיושן בה בעבר יין- בעיקר מסוג שרי, לוויסקי שיושן בחבית שיושן בה בעבר משקה חריף אחר. לכן על אף מחירה היקר של חבית שרי ישנה, מתאמצים יצרני הוויסקי להשיג חביות יין שרי דווקא.

היישון בחביות יין שרי, בהיותו מכוון לשם נתינת טעם, הוא הגורם לבעיית הכשרות בוויסקי, שכן נפסק להלכה כי: "דבר הנותן טעם לא בטל אפילו באלף"

יש רבנים ומומחי כשרות למיניהם, הטוענים שלא כל הוויסקי מיושן בחביות שרי. אך ממחקר שערכתי עולה כי ב 99% מהוויסקי מעורב גם וויסקי שיושן בחלקו בחביות שרי.

יש שניסו למצוא התרים הלכתיים: אך  די לצטט את דברי המנחת יצחק, אשר על אף שמנסה למצוא התרים, לבסוף כותב: "דהרי לפי אמירת המומחה הנזכר, משתמשים בחביות שמבליעים בהם יין בקרוב קודם שמשימים בו יי"ש, וגם הרוב עושים כן ומכל מקום אין אני רוצה להחליט שום דבר עד שתתברר עוד ותתלבן הענין בבירור יותר"

לאחרונה התחדש לי ממאמרו של הרב עקיבא פדווא מלונדון, כי עקב האמרת מחיר חביות השרי, מצאו יצרני הוויסקי פטנט חדש. לוקחים וויסקי שהתיישן בחביות שאינם מיין שרי- ואילו בכדי לקבל טעם יין, "מייצרים" חביות יין חדשות. כלומר: משהים יין בחביות עד שנספג היין בדופנותיהן, או אז מכניסים את הוויסקי שבעצם כבר מוכן, לתוך חביות אלו, ומשהים אותו לתקופה מסוימת כדי שיקבל את טעם היין.
ישנם מומחים למיניהם, אשר מתוך קריאת מגזינים למיניהם נהפכו למומחים לכשרות הוויסקי, ומחליטים כי וויסקי זה מיושן בחלקו בחביות יין והינו כשר, וויסקי שני אינו מיושן כלל בחביות יין והוא כשר למהדרין, השלישי כשר בדיעבד, הרביעי תלוי במחלוקת הפוסקים וכו` וכו`. לצערי מומחים אלו מוטעים על ידי מגזינים ואתרי האינטרנט של המזקקות, בעוד שהעובדות הם - כפי שהתבררו לי ממומחים מטעמי שביקרו במספר מזקקות וויסקי, ועל ידי התכתבות עם עשרות מזקקות- שכל וויסקי סקוטי או אירי, מיושן כולו או בחלקו בחביות יין. ספק באם יכול להיות כשר, ובוודאי שאינו כשר למהדרין.