שתי מצוות לפני החירות

"בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה" (שמות יב,ג)

במצות קרבן הפסח שנצטוו בני ישראל להקריב במצרים נכלל פרט שלא היה בקרבן הפסח שקיימו בדורות הבאים - את פסח מצרים נצטוו לקחת הביתה בי` בניסן, ארבעה ימים לפני יום הקרבתו, ולהחזיקו בבית עד י"ד בניסן.
מביא על כך רש"י את דברי ר` מתיא בן-חרש, שאמר הקב"ה: "הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם שאגאל את בניו, ולא היו בידם מצוות להתעסק בהם כדי שייגאלו; שנאמר, `ואת ערום ועריה`. ונתן להם שתי מצוות - דם פסח ודם מילה".

למה שתיים?

נשאלת כאן השאלה, למה נתן הקב"ה לעם ישראל דוקא שתי מצוות; הרי כדי להוציאם ממעמד של "ערומים מן המצוות" די היה במצוה אחת, ואם לא די באחת, למה רק שתיים ולא יותר? כמו כן עדיין דרוש הסבר על הקשר של כל זה לציווי להחזיק את השה בבית ארבעה ימים.
ההסבר הוא, ששתי המצוות הללו כוונו כנגד שני חסרונות מרכזיים שהיו אצל בני ישראל במצרים: לא היו להם מצוות, ונוסף על כך היו שטופים בעבודה זרה.
מצות מילה באה למלא את החיסרון הראשון (חוסר במצוות), על ידי קיום מצוה גדולה ויסודית זו. קרבן הפסח מילא את התפקיד השני - להוציא את עם ישראל מטומאת מצרים (עבודה זרה).

לשחוט את האליל

השה נחשב לאליל בעני מצרים. לקיחתו כדי לשוחטו לקרבן לה`, ביטאה התנתקות מעבודה זרה. אך כדי שהתנתקות זו תהיה פנימית ואמיתית, לא היה די בפעולה חד פעמית של שחיטת השה. לכן ציווה הקב"ה לקחתו הביתה בי` בניסן ולהחזיקו בבית ארבעה ימים, כדי שבמשך הימים הללו יקבע בעם ישראל ענין ההתנתקות מטומאת מצרים.
דבר זה היה דרוש דוקא בפסח מצרים ולא בפסח של הדורות הבאים. דוקא בני ישראל במצרים היו זקוקים לארבעה ימי הקדמה, כדי שיתנתקו לחלוטין מעבודה זרה. רש"י רומז על כך: "שהיו שטופים בעבודת כוכבים, אמר להם: `משכו וקחו לכם` - משכו ידיכם מעבודת כוכבים וקחו לכם צאן של מצוה".

להלביש ערומים

ימי ערב הגאולה ממצרים מקבילים לתקופה הנוכחית, כאשר אנו עומדים ערב הגאולה האמיתית והשלמה. אף בימינו יש צורך `להלביש ערומים` - לזכות במצוות את מי שהם "ערומים מן המצוות". אי אפשר לפסוח על שום יהודי, שכן בגאולה הזאת ייגאלו כל היהודים, ללא יוצא מן הכלל.
וכאן יש לפעול בשני הכיוונים הנ"ל: בראש ובראשונה  לזכות יהודים בקיום מצוות מעשיות, ונוסף על כך יש לקחת ("משכו וקחו לכם") את ה`עבודה זרה` של ימינו, את כל עניני העולם שבני האדם משתעבדים אליהם, ולנצל אותם לעבודת ה` ולהפצת אור התורה. צריך להיכנס אל תוך `המונה של רומי`, ואותה עצמה להפוך לקדושה. בדרך זו נכין עצמנו לגאולה האמיתית והשלמה.

(מעובד מתוך הספר "שולחן שבת",

על פי לקוטי שיחות כרך ט"ז)