פרשת כי-תשא

| י"ב אדר א' התשע"א | 16.02.11 | 00:00

פרשתינו פרשת כי תשא פותחת במצות מחצית השקל "כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַי־הֹוָ־ה בִּפְקֹד  אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם" מצוות מחצית השקל באה בעקבות חטא העגל שלאחריו התחייבו בני ישראל בעונש מוות. משה רבינו מתפלל ובורא העולם מחל לעמו על חטאם. בהמשך, ציווה על משה רבינו לקחת מכל יהודי מטבע של מחצית השקל בתור "כופר נפש".
מובא במדרש שמשה רבינו התקשה להבין את מצוות מחצית השקל עד שבורא העולם הראה לו מטבע של אש ואמר לו "כזה יתנו". משה רבינו לא הצליח להבין: כיצד מטבע אחד יכול לכפר על אדם ולהציל את נפשו? עד שה` הראה לו מטבע של אש. יש להבין מה הייתה תשובתו של ה` אל משה באמצעות ההמחשה של מטבע של אש?
הדברים יובנו לאחר שנבין באמת מהי המשמעות "מטבע של אש" שבכוחה לכפר על חטא העגל.
אבל נקדים בסיפור על כוחה של נתינה וכוחה של צדקה.

באלכסנדריה שבמצרים חי עשיר גדול מאוד שכגודל עושרו כך גודל קמצנותו... שלא נתן מכספו לדל ואף ציוה על אנשי ביתו לתת מזון או כסף לעניים כך שכולם ידעו שאין סיכוי לקבל מאיתו דבר. התנהגותו ציערה את אשתו מאוד, וככל שניסתה לשכנעו - זה לא עזר.
מנהג היה לו לסעוד את ארוחת הצהריים בחברת אישתו מידי יום, בזמן זה נהגו לשוחח על ענייני הבית והעסקים. והנה יום אחד עני אחד תקתק על דלתו בדיוק באמצע ארוחת הצהריים, וביקש-התחנן `יהודים רחמנים, עזרו לי. כולי תשוש מהרעב`. אבל זה לא ממש נגע ללבו של בעלי. הוא צעק על העני שמעבר לדלת שיסתלק, ורטן לעצמו שהעניים הטורדניים האלה אפילו לא נותנים לאכול כמו שצריך. האישה בראותה את התנהגות בעלה פרצה למשך דקות ארוכות. ומאותו רגע, כבמטה קסם, מטה לחמם נשבר. העשיר התחיל להפסיד בעסקיו, סוחרים אחרים נכנסו לתחום עיסוקיו ולקחו ממנו נתחים, והכל החל להתמוטט במהירות עד שאיבד כמעט את כל רכושו ובהמשך אף הגיע עד לפת לחם. האיש הציע לאישתו להיפרד, שמא יכבידו זה על זו מבחינה כלכלית, ואכן הם התגרשו.
לאחר תקופת מה מצאה האישה את זיווגה השני עם אדם עשיר אשר בניגוד לבעלה הקודם היה בעל לב רחב ומכניס אורחים. ואף הם היו מקפידים לסעוד את ארוחת הצהריים יחדיו. והנה כמו במחזוריות באחת מארוחות הצהריים נשמעה דפיקה בדלת.
האישה פתחה וראתה שם עני שאמר לה: "רעב אני, ולא אכלתי מזה זמן רב". משהו באיש עורר אצלה סערה פנימית, ובעלה הבין זאת. אבל הוא לא הבין למה: הרי שניהם מקפידים תמיד על צדקה לעניים, בשפע ומכל הלב, ודווקא הפעם נראה כאילו אשתו התכסתה במועקה מטרידה. האם זה בגלל מילותיו הנואשות של העני? האם בגלל שזה הזכיר לאשתו את העובדה שגם בעלה היא פעם כזה? האם בגלל שכאב לה לראות במצוקת הזולת?
בכל מקרה, העני קיבל לא רק כסף אלא את צלחתו המלאה של הבעל. הוא אכל בשקיקה ולא הפסיק להודות לבני הזוג. לאחר שהלך - האישה עמדה כמעט להתמוטט בסערת נפש. בסופו של דבר היא סיפרה לבעלה שפשוט נזכרה בעידן הקודם של חייה עם בעלה הראשון.
 "לא ראיתי אותו 20 שנה אבל שמעתי שהוא הפך לקבצן בעצמו", ואז אמרה בקול רועד וחנוק: "אני לא יודעת איך הוא לא זיהה אותי  אבל העני שסעד עכשיו בביתנו היה בעלי הראשון..."
לפתע הבעל פרץ בבכי. אשתו חשבה שהסיפור בסך הכל ריגש אותו, עד שהצליח לפצות את פיו מבעד לענני המועקה והדמע, ואמר בקול רועד "אני זוכר את העני שגורש בזמנו מביתך - אני הוא האיש...".

איך שגלגל מסתובב בעולם...
חברים יקרים, משה רבינו לא הצליח להבין: כיצד מטבע אחד יכול לכפר על אדם ולהציל את נפשו? עד שה` הראה לו מטבע של אש. מה הייתה תשובתו של ה` אל משה באמצעות ההמחשה של מטבע של אש?
תשובתו של הקב"ה לא הייתה במילים, אלא בהמחשה. הקב"ה הראה למשה "מטבע של אש". האש מסמלת את הנשמה, כמו שנאמר "נר ה` נשמת אדם" כשם שהאש עולה למעלה בהתלהבות כך הנשמה חפיצה לעלות אל ה` בחום והתלהבות. כאשר יהודי נותן צדקה, ולא משנה כמה, אבל הוא עושה זאת מכל הלב, בהתלהבות ובשמחה, או אז הוא יכול לקנות בכך את חייו. לא הסכום הוא זה שקובע, אלא הצורה בה הוא נותן – כך הסביר ה` למשה באמצעות אותה "מטבע של אש". צדקה, נתינה צריכה להיות של אש, מכל הלב, בהתלהבות ובשמחה.
כאשר בני ישראל נתנו את מחצית השקל הם עשו זאת בהתרגשות גדולה, מעומק הנפש. וזה מה שכיפר על הנפש שלהם.
אדם יכול לתת סכומי עתק אך בצורה "קרה", ללא חום והתלהבות, מתוך חוסר ברירה, ולעומתו יכול אדם אחר לתת סכום כספי פעוט אך בצורה "חמה", מתוך שמחה וחמימות. מסתבר, שעבור ה`, החמימות שווה יותר ממיליונים, והמאמץ הנפשי חשוב יותר מהסכום הכספי.
ההוראה מהפרשה לפתוח את הכיס זה חשוב אבל צריך שיהיה מכל הלב, בשמחה. כשהאדם פותח ומגלה את מהות שלו אז הוא מתחבר לקב"ה בלי הגבלות כי שהוא נותן צדקה הוא מראה שהוא מאמין שכל מה שיש לו זה פקדון מהקב"ה והוא יודע איך לטפל בצורה הנכונה בפיקדון שה` הפקיד בידיו... אם לא נשכיל להשתמש בפיקדון כראוי אז הגלגל יכול להסתובב מהר מאד ובעל הפיקדון יעבירנו למי שיודע כיצד להשתמש בו.

פייסבוק מייל
הנקראים ביותר

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות