דרך  האמת והישר לחזור בתשובה עם הרב אסף דפנה

 

 דרך  האמת והישר לחזור בתשובה
סיכום אגרת התשובה של אדמו"ר הזקן עם הרב אסף דפנה

ישנם מצבים בחיים שאנו מרגישים שהגזמנו,
עברנו את הגבול.
עשינו דברים שלא היה צריך לעשותם.
 גם המצפון שלנו לא יושב בשקט והוא מעיק לנו.
והנה אנו מרגישים שהגיע הזמן לחזור בתשובה.
להתחרט להתחזק וכו..
אזי אנו נוקטים פעולות אקטיביות, קוראים תהילים, הולכים למקווה,
נותנים צדקה וכו...
זה טוב, זה מצוין וזה יפה, עשו לעצמכם לייק.
אבל ישנה בעיה קטנה,
שהחזרה בתשובה הזו היא לא מסודרת, היא רנדומלית, מה שנקרא שליפה מהמותן.
וזו בעיה גדולה!
 מכיוון שאולי לא עשינו זאת טוב.
 ולא תיקנו את הפגם שגרמנו ולא באמת התחרטנו על המעשה ולכן יש סיכוי שנחזור לסורנו.
למזלנו הרב, הגיע אדמו"ר הזקן ונתן לנו דרך מסודרת ובנויה לחזור בתשובה.
דרך סלולה ומובנת, שכאשר נרצה נוכל לעשות את התהליך בצורה נכונה.
הרבי (אדמו"ר הזקן) כתב בשבילנו אגרת שלמה כיצד לחזור בתשובה ובכלל מהי חזרה בתשובה?
ננסה לסכם את הרעיון באופן כללי ולתת כלים לחזרה בתשובה נכונה ומוצלחת.
דבר ראשון צריך לזכור שאגרת נשלחת למקומות מסויימים בזמנים מסויימים.
ולכן גם חשבון הנפש שעליו מדבר הרבי, הוא לעיתים מסויימים ולא נועד לכל הזמן.
מהסיבה הפשוטה, שאם נערוך חשבון נפש בכל עת, נחטא למטרה.
שהמטרה בעבודת ה' לעבוד אותו יתברך בשמחה, ואם נערוך חשבון נפש בצורה מוגזמת לא ישאר לנו זמן להיות בשמחה.
כמו בעל עסק, שלא יכול לעצור את העסק בכל רגע, כדי לערוך מאזן.
הוא חייב להתקדם, ולנהל את העסק. כך בעבודת ה' המטרה היא להתקדם תמיד ומתוך שמחה.
אלא שישנם זמנים מסויימים שבהם אנו צריכים לערוך חשבון נפש כדי לתקן את הפגמים שיצרנו ולחזור להיות רצויים ונקיים לפניו יתברך.
 מסביר הרבי כך:
החזרה בתשובה מתחלקת לשתיים.
א.חרטה על העבר וקבלה לעתיד.
ב.תיקון הפגמים שנוצרו, גם בנפש וגם בעולמות עליוניים.
החרטה על העבר היא הכרחית, כי ללא החרטה אין לאן להתקדם!
למזלנו ה' יצר מנגון, שהנפש מרגישה רע עם עצמה כאשר היא חוטאת ולכן אנו מתחרטים.
לא תמיד זה קורה ולפעמים צריך ללמוד כדי להבין את חומרת המעשה, אבל באופן כללי, הנפש אמורה להרגיש רע עם מעשים רעים.
אלא אם כן האדם כבר התרגל לאותו מעשה.
בדרגה גבוהה יותר, צריך לחפש גם דברים שלאוו דווקא מרגישים רע איתם.
לאחר החרטה מגיע השלב שבו אנו צריכים לקבל החלטה תקיפה שאנו לא חוזרים יותר לאותו חטא.
השלב הזה הוא קריטי! מכיוון שאם אנו מתכוונים לחזור לסורנו, זו בעיה ואני לא חושב שצריך להסביר למה.
זה לא קל ואפשר לשאול,מה קורה אם אין לי כח לא לחטוא יותר, מה אעשה?
וכאן נענה תשובה פשוטה.
 אם אין לנו כח להרים משקל מסויים מה אנו עושים?
אחד מהשניים
1. קוראים לעזרה
2. הולכים להתאמן ולהתחזק עד שנרגיש שיש לנו מספיק כח כדי להרים את המשקל הרצוי.
כנ"ל כאן או שנבקש עזרה לצאת מהבוץ ולא לחזור לעברה הזו.
או שנלך להתחזק על ידי שיעורי תורה תפילה צדקה וכו...
עד שנרגיש שיש לנו מספיק כח להגיד לא עוד ליצר הרע.
עד כאן רות עבור!
לכאורה מי שעשה את שני השלבים של חרטה וקבלה הוא פיקס לא?
מסתבר שלא!
 וזאת מהסיבה שה' יצר מערכת שבה אדם שחוטא פוגם גם בנפשו וגם בעולמות עליונים.
 ובאופן כללי גם בכל ישראל.
 שהרי כל ישראל ערבים זה לזה.
ולכן חוץ מהחרטה והקבלה לעתיד צריך גם לתקן את הפגם שנוצר.
ניתן לכך משל: אדם נתן מכה לרכבו של חברו.
הוא מבקש סליחה ומחילה ומבטיח שהוא  לא יסע יותר ברוורס בחיים.
החבר משתכנע שהוא מצטער וסולח לו.
אבל עדיין יש רכב שצריך תיקון.
לכן למרות הסליחה צריך עדיין לסדר את הרכב
 באופן דומה.
 ה' סולח והוא רב לסלוח.
 ה' הוא לא כמו בן אדם. שאם פגעת בו כמה פעמים הוא כבר לא ידבר איתך לעד ולעולמי עולמים.
ה' הוא אין סופי ולכן גם מידת הסליחה שלו היא אין סופית.
והוא סולח וסולח וסולח....
רק בתנאי שלא יהיה "אחטא ואשוב" דהיינו שבשעת העבירה סומכים על התשובה.
יוצא שהתשובה גרמה לנו לחטוא ואין קטיגור נעשה סניגור.
למרות שגם על אחטא ואשוב כתוב שאין מספיקין בידו לחזור.
ומסביר הרבי שאין מספיקין בידו לחזור, אבל אם יתאמץ הוא יצליח.
כי אין דבר שעומד בפני התשובה.
ולכן לאחר בקשת המחילה מה' וההבטחה לא לעבור עבירות.
אפשר להתקדם לשלב הבא
את שלב תיקון הפגמים צריך להבין.
 כדי להבין זאת, צריך להקדים מהי עבירה?
וכדי להבין מהי עבירה צריך להסביר מהי מצווה?
 מהי מצווה?
מצווה היא כמובן ציווי.
ה' מצווה לאדם ציווי כלשהו והאדם עושה זאת.
 כך נוצר קשר בין הבורא לנברא.
וישנו פירוש עמוק ונעלה יותר.
ציווי הוא מלשון צוותא וחיבור.
על ידי קיום המצווה האדם מתחבר ומתקשר לבורא.
עכשיו נבין מהי עבירה.
עבירה היא לא רק סירוב פקודה, אלא גם פגימת הקשר עם הבורא.
ולכן צריך לתקן את הפגם ולחבר מחדש את הניתוק.
על דרך חבל שניתק צריך לקושרו מחדש.
ולכן לא מספיק רק להתחרט על העבר, ולקבל על העתיד שלא לחזור לסורנו.
אלא צריך לתקן את הניתוק שנוצר.
אוקי הבנו צריך גם חיבור, אבל מי יחבר אותנו שוב?
מי יתקן את הקרע שנוצר?
לכן צריך להגיע למקום גבוה יותר מהחטא עצמו.
היכן זה?
מסביר אדמו"ר הזקן שיש דבר שנקרא יג' מידות הרחמים, ואם יהודי מצליח לעורר משם רחמים.
אזי יג' המידות משלימות את הפגמים שנוצרו.
מעולה איך מגיעים לשם?
מסביר לנו הרבי שאם האדם יתפוס את עצמו בידיים הוא יכול לבד לעורר על עצמו רחמים.
וזאת על ידי התבוננות בשני דברים.
1.לעורר רחמים רבים על נשמתו שירדה ממקום כה גבוה למקום כה שפל ונמוך, העולם הזה.
וזה כולל גם את החלק האלוקי שיש בתוך היהודי שירד איתו ביחד.
שגם עליו יש לרחם.
2.ביטוש והכנעה-הכוונה היא להסביר לעצמך כמה אתה גרוע.
וזאת או על ידי בדיקת מצב אמיתית היכן אני מונח?
ולאלו שחושבים שהם בסדר אז צריך להרים את הרף ולשאול את עצמנו האם אנו משקיעים מאה אחוז בעבודת ה'.
וכאשר נגיע למסקנה שלא.
זה עצמו יכול לבטש ולהכניע את האדם.
אומר הרבי שאם האדם בזמנים הנכונים ובצורה הנכונה יעשה את עבודת ההתמרמרות.
הוא יגיע ליג' מידות הרחמים.
ויוכל לתקן את כל הפגמים בנפש ובעולמות העליונים.
ובכך לפתוח דף חדש בעבודת ה'.
לסיכום אדמו"ר הזקן מתווה לנו דרך ברורה ומסודרת לחזור בתשובה.
1. היהודי מרגיש לא בסדר עם מעשיו
2. הוא מתחרט עליהם
3. הוא מקבל שלא לחזור לאותם עבירות.
4. הוא מבין שצריך להשלים את הפגמים על ידי
א. התמרמרות על ירידת נשמתו וחלקו האלוקי לעולם
ב.ביטוש והכנעה כמו שהוסבר לעיל.
5.אמונה שלמה שה' סלח לו, כי ה' רב לסלוח.
ולכן בכל עת ובכל מצב שרואה האדם שהוא צריך לחזור בתשובה.
יש לו את הכלים לפתוח דף חדש.
ולהתקרב לבורא העולם.
ולחיות חיים מאושרים ללא עוונות וחטאים.

בשורות טובות