זוגיות

שלום בית מהו? חלק א`

הכלל הראשון הוא שנישואין זו שותפות לכל החיים.

| ג' טבת התשע"א | 10.12.10 | 00:00

פותחין בדבר מלכות, מדברי הרבי:

(ממכתב שקיבל הרב ראובן דונין ע"ה, לאחר שביקש להעביר את בעלות הבית שלו לרבי)

..מוה` ראובן שי`
שלום וברכה!
במענה למכתבו מד` תמוז,

מה שכתב על דבר העברת הבית על שמי וישלחו לי יפוי כח, הנה בענינים כאלו, אינו נוגע כלל העברה רשמית שדורשת יפוי כח, כי אם שיתנהג באופן שרוצה זה שעל שמו רוצים להעבירו, ז.א. שישרה שם השלום והטוב, וכדברי רז"ל טוב לשמים וטוב לבריות גם בין אדם לחבירו, בתוככי כללות הנהגה מתאימה להוראות תורתנו תורת חיים. והבטיחונו רז"ל אשר השלום הוא כלי מחזיק ברכתו של הקב"ה בגשמיות וברוחניות גם יחד....

מתוך הספר "הטרקטוריסט של הרבי", עמ` 240-241

רב מפורסם בארה"ב הרצה פעם בפני נשים חוזרות בתשובה שחזרו בתשובה לאחר החתונה בעוד שהבעלים שלהן נשארו כשהיו. לרובם היו בעיות בשלום בית כתוצאה מכך, ועל כך נסבה ההרצאה. הרב אמר להן שאינו מבין מדוע יש להן כל כך הרבה בעיות, "מה כבר קרה" איזה שינוי כבר עשיתן, הרי זקן לא התחלתם לגדל, ולבית כנסת אתן לא בורחות 3 פעמים ביום, אז מה כל כך מפריע לבעלים שלכם שהם לא מצליחים לקבל את השינוי שעשיתם. אלא מה? אמר להם הרב, הבעיה היא שהבעלים שלכם ראו שפתאום צץ לו איזה אלוקים חדש בחיים שלכם, והאלוקים הזה אומר לכם מה לעשות ואיך להתנהג, הבעלים שלכם רואים שאתם מוכנות לעשות כל מה שהאלוקים הזה יגיד, ועכשיו הם שואלים את עצמם, איפה הם בכל התמונה הזו, איפה המקום שלהם בחיים שלכן עכשיו. מה יקרה עם האלוקים החדש הזה יגיד לכם פתאום שצריך לעזוב את הבעל?

בשלב זה פנה הרב לקהל הנשים ושאל אותן: "מה באמת יקרה אם כך יגיד לכם אלוקים. נניח שאלוקים מתגלה אליכם עכשיו ואומר לכן לעזוב את הבעל. מה תעשו???"

כל הנשים שתקו, ולא ידעו מה לענות.

"אם אני הייתי הבעל של אחת מכן, אז הייתי מאוד נעלב מהשתיקה שלכן כרגע" אמר הרב. הנשים היו במבוכה ולא ידעו מה לומר.

מה אומרת התורה? אמר להם הרב: בואו נסתכל בהיסטוריה היהודית וננסה לראות מתי היה מקרה זה ומה עשו במקרה כזה. ובכן, הקב"ה בא למשה רבנו במדבר ואומר שלו שנמאס לו כבר מעם ישראל, רק צרות יש לו מהם, אולי נחליף את העם אומר לו הקב"ה. מה ענה משה רבנו? בשום פנים ואופן לא, "מחני נא מספרך" אם אתה זורק אותם אז תזרוק גם אותי.

זו הבעיה עם הבעלים שלכם, הם חוששים (ובצדק) שאתם לא תגיבו כמו משה רבנו ומשם מתחילות כל הבעיות. אם אצלכן היה מונח בבירור שאתן עם הבעל באש ובמים (ובוודאי שכך הקב"ה רוצה) אז הם לא היו מרגישים שיש להם ממה לדאוג וממילא רוב הבעיות היו נעלמות.  לא יכול להיות שהקב"ה דורש מכן גם חזרה בתשובה וגם שלום בית, וזה לא יכול להסתדר ביחד. הבעל שלכן לא השתנה, אתן השתנתן, ולכן אתן צריכות לעשות את המאמץ שזה יסתדר.

אחרי שסיימנו לדבר על התופעות הנובעות מאורות דתוהו, אפשר סוף סוף לגשת לעניין השלום בית בפועל.

 

אל הפועל, שלום בית מהו?

ובכן, כפי שהזכרנו קודם, כאשר אוחזים באור הסובב, פחות שמים לב אל הסביבה ופחות מעריכים את הסביבה. אנחנו עלולים להחזיק  מעצמנו כמרכז העולם וכל השאר נועדו לשרת אותנו לכאורה.

כל עוד נמצאים בישיבה לפני החתונה התנהגות כזו יכולה להחזיק מעמד איכשהו, תמיד אפשר להחליף חדר אם השותף לא מוצא חן בעינינו, אפשר להחליף חברותא כשהלימוד לא מוצלח, ואפשר להחליף עמדה במבצעים אם "שרפנו" שם את התושבים. אבל ברגע שמתחתנים, הכל משתנה, ב"ה!

כעת זה כבר לא כל כך פשוט. אי אפשר להחליף את בת הזוג, כאן זה לכל החיים, ולכן במובן מסויים רק עכשיו אנחנו נדרשים להתחיל "לעבוד" באמת. אי אפשר להמשיך "לעבוד על העולם". אי אפשר להמשיך "לשרוף" את העולם, כי הניצוצות יעופו עלינו חזרה הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מתארים לעצמנו.

"העבודה" היא בעיקר בעניינים שבתוך העולם, בפרטים הקטנים, באור הממלא, בשוב, בתוך טעם ודעת.

 

ולכן, נתחיל להיכנס לפרטים...

הכלל הראשון הוא שנישואין זו שותפות לכל החיים. לכל אחד יש את התפקיד שלו (למרות שמותר ורצוי גם לעזור לצד השני..), ואנחנו כאן כדי לשתף פעולה ולהקים משהו ביחד, כך שהמטרה היא לא להגדיל את עצמי. התקדמות שלי על חשבון השני לא נחשבת התקדמות. להיפך, אנחנו כגוף אחד ולכן הצלחה של הבת זוג היא הצלחה שלי, וכישלון של הבת זוג הוא כישלון שלי. זה אמנם נשמע פשוט ומובן מאליו וזהו המצב המתוקן, אך בכל זאת מצריך התבוננות והבנה מעמיקה כי הרבה לא מתנהגים כך.

אם הגבר מרגיש שאשתו והילדים מונעים ממנו לימוד תורה, ולולא הם והצורך לפרנס ולחנך הוא כבר היה מגדולי הרבנים, סימן שמשהו כאן לא מאה אחוז. אם למשל, מרגישים שהשליחות יותר חשובה מהאישה ומהמשפחה בכלל, ומוכנים להקריב אותם למען השליחות, אז משהו לא הובן נכון. (אגב, בעיה זו אינה שמורה רק לבעלי תשובה אלא לכלל החסידים).

 

הרב נדב כהן - אסנט צפת

פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות