תוצאות החיפוש למילה "תניא"

מאמר ג` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

מאמר ה` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

מאמר ד` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

מאמר ה` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

תחליט מה התכלית - מאמר א` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

תחליט מה התכלית - מאמר ב` - מודעות עצמית לפי ספר התניא

בפרקים האחרונים דיברנו על דרגות שונות בכוונות (אהבה ויראה). תחילה הסברנו כי המעשה הוא העיקר, הוא הבונה את הדירה לבורא בעולם, הוא הממשיך את הקדושה לעולם, ולאחר מכן הסברנו שעל מנת שהדירה תהיה מוארת, יש למלא את המעשה בכוונה הראויה. כעת בפרקים האחרונים של ספר התניא, כמעין סיכום של הספר, חוזר אדמו"ר הזקן (מחבר הספר) להדגיש את מעלת המעשה.

סיימנו את החלק הראשון בתניא הנקרא "ליקוטי אמרים" וישר עוברים לחלק השני "שער בייחוד והאמונה".

ההתבוננות בפסוק "שמע ישראל" צריכה להיות בייחוד העליון, בהסתכלות של הקב"ה על העולם: העולם מבחינתו של הבורא בעצם לא קיים. – אלוקות זה הכול.

בעל התניא מסביר את מהות החודש במשל. המשל מספר על מלך היוצא אל השדה ומניח לכל אדם לגשת אליו ולהביע בפניו את כל משאלותיו. בימים כתיקונם לא כל אדם יכול כמובן לגשת אל המלך. עליו להיות בעל סגולות מיוחדות כדי לזכות לכך. אך לעיתים מסוימות, המלך יוצא אל העם, ואזי ללא הנוהל המורכב, יכול כל אדם לגשת אליו. ומוסיף האדמו"ר הזקן ואומר כי המלך מקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם- כלומר, ממלא את הבקשות בשמחה ובמאור פנים. יש רק דבר אחד שעל העם לעשות- לצאת אל המלך.

חסידות, תניא, מחשבות טורדות, קבלה, שי שור,