שמות

תרומה - אהבה בלב מספיקה? או שצריך גם מעשים ?

נסו לשער בנפשכם מה יעלה בגורלו של בעל שיגיד לאשתו "אני אוהב אותך בלב" , אין צורך שאגלה את אהבתי אלייך בעזרה, במתנה, בדאגה ובמילוי משאלותייך, מספיק לך שתדעי שאני אוהב אותך בלב, ואני אוהב אותך הרבה הרבה בלב. סביר להניח שזוגיות כזו לא ממש תחזיק מעמד זמן רב.

יחיאל אוירכמן | א' אדר התשע"ז | 27.02.17 | 17:57
נסו לשער בנפשכם מה יעלה בגורלו של בעל שיגיד לאשתו "אני אוהב אותך בלב" , אין צורך שאגלה את אהבתי אלייך בעזרה, במתנה, בדאגה ובמילוי משאלותייך, מספיק לך שתדעי שאני אוהב אותך בלב, ואני אוהב אותך הרבה הרבה בלב. סביר להניח שזוגיות כזו לא ממש תחזיק מעמד זמן רב.
 
את מתן תורה חז"ל מתארים כחתונת בני זוג שזה עתה "מתקשרים" אחד עם השני "וקושרים" אחד עם השני את החיים המשותפים מכאן ולהבא. הקב"ה הוא החתן ובני ישראל הם הכלה.
 
בפרשתנו אנחנו קוראים ולומדים כיצד אמורים אנחנו לגלות את האהבה שלנו לה' יתברך.
 
בלשון הפסוק:
 
"וידבר ה' אל משה לאמר – דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה".
 
התורה בפרשתנו ממשיכה לפרט את התרומות שצריכים להביא כדי להקים מקום גשמי עם חפצים גשמיים, בו ועל ידם תיעשה עבודה גשמית שבאמצעותה יהיה "חיבור" בין החתן ה' יתברך לכלה עם ישראל.
לא אהבה בלב, אלא אהבה שבאה לידי ביטוי במעשים.  כפי שמסכם זאת הפסוק:
"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".
 
חז"ל מדגישים ומסבירים: "לא נאמר בפסוק זה – 'ועשו לי משכן ושכנתי בו [בתוך המשכן] אלא, 'ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם' – כלומר, בניית המשכן במדבר [ולאחר מכן בנית בית המקדש בירושלים] מביאה להשראת השכינה גם בבני ישראל עצמם ולא רק במשכן. 
 
תורת החסידות מדגישה ומרבה להביא את דברי חז"ל "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בעולם התחתון".  כמשל האדם שדווקא בדירה שלו "מתגלה" עצמותו ומרגיש נוח להיות "הוא עצמו" ללא בגדים וכיסויים מיוחדים, כך בורא עולם מתאווה שאנחנו עמו נבנה לו כאן בתוך העולם הזה הגשמי "דירה" דהיינו להשתמש בגשמיות לצורך הרוחניות והתנהגויות ומעשים על פי רצונו יתברך ולא לפי מה שבא לי, כייף לי ונוח לי.
 
במצווה זו של "בניית המשכן" בעצם מתחילה קיום מטרת הבריאה של שימוש בגשמיות העולם "מסתם דברים"
 לדברים שנהפכים להיות חפצים בהם מקיימים את רצון הבורא.
 
במילים פשוטות, זה שהמשכן ובית המקדש נעשים על פי ציווי ה' דווקא במקום גשמי ובחפצים גשמיים, הוא עקרון בסיסי של היהדות לנצל את כל הדברים בעולם לקיום רצונו של ה' יתברך.
 
זו הסיבה שרוב מצוות התורה הנם בדברים גשמיים. אתרוג, ספר תורה, תפילין, ציצית, נרות שבת ועוד.
 
כשכר על העבודה שלנו בקיום רצונו בזמן הגלות, מבטיח לנו ה' יתברך כי בגאולה השלימה נקיים את רצונו מתוך תענוג שאין דומה לו בתענוגות הגשמיות בכך שנזכה לראות ולחוש בפועל ממש את ה' יתברך ולא רק להאמין בו כפי שקורא בזמן הגלות.


 
פייסבוק מייל

כותרות עיקריות

סיפורים
0

המעשה הוא העיקר - סיפור

לעיתים קרובות, יושבים חסידים ומתוועדים. המשפיע אינו מסתפק רק בהעברת מסרים, אלא מרבה לתבל אותם בסיפורים שונים, מהעבר וגם מההווה. מהי הסיבה לכך ? מדוע אינו מספיק להעביר את המסר עצמו ?
קראו עוד
קצרים
רוחניות
רוחניות