פרשת השבוע

דקה מהפרשה: הרב יואב אקריש | פרשת בא

דקה מהפרשה: הרב יואל בייטש | פרשת וארא

דקה מהפרשה: הרב זיו קצבי | פרשת וארא

דקה מהפרשה: הרב שניאור אשכנזי | פרשת וארא

בדיוק כמו בפרשת השבוע, קם היום "מלך חדש על מצרים". היום, יום שישי העשרים בינואר, נכנס נשיא לבן לבית הלבן ומשהו חדש מתחיל. אלא שהנשיא החדש הוא תעלומה גמורה.

מהו סודה של המנהיגות? מדוע דווקא משה התמנה למנהיג? התורה אינה אומרת לנו זאת במפורש. אך חז"ל במדרשיהם מרחיבים את היריעה ומסבירים שהתנהגותו המסורה של משה הרועה אל צאנו - הן לבהמות הצעירות והן לזקנות (תוך מתן יחס "אישי" ופרטני), הרשימה מאד את הקב"ה, שאמר: מאחר ויש לך רחמים לנהוג את עדרי צאנו של בשר ודם, מסיבה זו "אתה תרעה את צאני ישראל" ותהפוך להיות המנהיג של עם ישראל )על פי שמות רבה פרשת שמות פרשה ב(. כך מאותם נימוקים דורות רבים אחריו, התמנה דוד רועה הצאן הצעיר מבית לחם, למלך על ישראל.

דקה מהפרשה: הרב יואל בייטש | פרשת שמות

דקה מהפרשה: הרב זיו קצבי | פרשת מקץ

דקה בפרשה: הרב משה ברוורמן | פרשת מקץ

דקה בפרשה: הרב יואב אקריש | פרשת מקץ

דקה בפרשה: הרב יואל בייטש | פרשת מקץ

דקה בפרשה: הרב משה ברוורמן | פרשת וישב

דקה בפרשה: הרב שניאור אשכנזי | פרשת וישב

דקה בפרשה: הרב יואל בייטש | פרשת וישב

דקה בפרשה: הרב משה ברוורמן | פרשת וישלח

דקה בפרשה: הרב יואב אקריש | פרשת וישב

סוף טוב, הכל טוב, אומר להם יוסף. מכירתי היתה חלק מתוכנית אלוקית גדולה, שנועדה להציב אותי בעמדת מפתח זו, כדי שאוכל לפרנס אתכם בשנות הרעב: "...כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלוֹהִים לִפְנֵיכֶם" (שם). בכך, בוחר יוסף להתעלם, מאחריותם האישית של האחים למעשיהם. שהרי כולנו נתבעים לקוד התנהגות ראוי, ללא קשר לתוכניותיו של הקב"ה (שכמובן גם אינן ידועות לנו מראש...).

אחרי מלחמת יום הכיפורים, ביקר הרב ישראל מאיר לאו אצל הרבי. הוא זכה לפגישת יחידות ארוכה ובמהלכה שאל אותו הרבי, מה מדברים בארץ? הרב ענה שכולם שואלים בדאגה: "מה יהיה?" הייתה אווירת משבר בארץ, תחושה של כאב ואכזבה על כך ש"לנצח נאכל חרב" ואף פעם לא יהיה כאן קל. הרבי ענה לו:..

אגדה יהודית מספרת על אישה זקנה באירופה, שהייתה קוראת מדי שבת את פרשת השבוע בספר "צאנה וראינה". זה היה תרגום התורה באידיש, שליקט מדרשים שונים על הפרשה והציג אותם בכישרון רב ובצבעים עזים.

בפרשתנו פרשת "וישב", אנו קוראים על חלומות שהם מחזה - מראה דמיוני, אותו חוֹוֶה אדם בשנתו. כך הדבר בחלומותיו של יוסף וגם בחלומותיהם של שרי פרעה.