הצ`קים שהגיעו לבית חב"ד ממשרדו של הפרופסור הבינלאומי לפסיכואנליזה הפתיעו את השליח, האשה המפורסמת שהתבקשה לסור אל משרדו של הרבי לפני שהיא נוסעת לוינה, הפגישה המטלטלת והשינוי הקיצוני שחוללו מילותיו של הרבי במוחו ליבו ונפשו של הגאון בתורת נפש האדם הרב יעקב בידרמן, מנהל חב"ד באוסטריה, גילה שהוא לא השליח הראשון לוינה. למעלה משני עשורים לפני הגעתו, הרבי שלח לשם מישהו אחר.
מר יוסף לאוטנברג נפצע בקרב על ירושלים בשנת 1948, ובין מקימי ארגון נכה צה"ל. בשנת 1976, הוא עמד בראש המשלחת הישראלית, שהורכבה בחלקו הגדול על ידי הנפגע צה"ל ותיקים, לנכים בטורונטו, והחליט להביא את הקבוצה לניו יורק לביקור אצל הרבי.
מר דניס אקשטיין גדל מה שהוא מכנה "שלושה ימים בשנה יהודי." אבל לפני עשרים וחמש שנים השתנה, בזכות מעשה אחד מהרבי.
הקלטה נדירה מדברי הרבי במהלך פגישה פרטיות עם קבוצת תומכים ונדיבים של ישיבת "תומכי תמימים" בחדרו, בתאריך ד` מרחשון תשכ"ג (1 בנובמבר 1962) - שנת המאה וחמישים לפטירתו של אדמו"ר הזקן. "פעם, באמצע הלילה, אחד מילדיו של אדמו"ר האמצעי נפל מהעריסה. אך אדמו"ר האמצעי שכל כולו היה שקוע בלימודיו, לא שמע את בכיו של הילד. עם זאת, אביו, האדמו"ר הזקן, ששמע את הצעקות, סגר את ספרי הלימוד שלו, והלך להרים את הילד. "האדמו"ר הזקן אמר לאחר מכן לבנו: לא משנה כמה אתה שקוע עמוק בלימוד התורה, כאשר ילד בוכה הנך מחויב לשמוע וללכת לטפל בכאב של הילד אסור לך להתעלם ממנו. "בשנים האחרונות יש התעוררות גדולה; הנוער היהודי משווע לחכמה יהודית אותנטית. לא משנה כמה אתה עסוק - אפילו עם הצמיחה הרוחנית שלך - פילוסופית חב"ד דורשת להניח את כל צרכך האישיים בצד ולהיענות לקריאת הזולת". מתוך הסרט "אדמו"ר הזקן".
משפחת ספדיה היא משפחת בנקאים ידועה שבבעלותה היו סניפי בנקים פרוסים ברחבי העולם. בתאריך י"ב כסלו תש"נ (10 בדצמבר 1989) הגיעו להפגש עם הרבי במהלך חלוקת הדולרים שנערכה - כמידי שבוע, ביום ראשון. בתחילה ניגש ראש המשפחה - מר אדמונד, להודות לרבי על ברכותיו להצלחתו, והודיע לרבי על כוונתו לתרום 1,000,000 דולר לישיבת "תומכי תמימים ליובאוויטש" המרכזית, הרבי השיב לו: `אני שמח לשמוע על התחייבותך לתרום מיליון דולר לצדקה; יהי רצון שבפעם הבאה תתרום לפחות סכום כפול, והקב"ה יעניק לך חמש פעמים ככה`. לאחר מכן עברו שאר בני המשפחה; הרבי ברכם, והורה להם לקבוע קופת צדקה, כל אחד בסניפו
הרבי יוצא מביתו ברחוב פרזידנט בדרכו למקווה, לקראת נסיעתו ל"אוהל"
קולאז` עם כיתוב שמסקר את תהלוכות ל"ג בעומר (פאראד) שהיו לאורך יובל שנים שנים (תשי"ג -תש"נ) בהשתתפותו של הרבי. בליווי מנגינת רקע מיוחדת: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג) - ניגון שנלמד מפיו של החסיד ר` אלכסנדר סנדר מנקין ע"ה. ניגון זה - כמו אחרים על המילים האלו - נהג הרבי לנגן במהלך השנים בהתוועדויות ל"ג בעומר. אדמו"ר הריי"צ קישר את הפסוק וביאורו על פי הקבלה - ליום ל"ג בעומר, והרבי הוסיף שהדברים מודגשים בתהלוכות ל"ג בעומר, בהם נפעל העניין של "שבת אחים גם יחד".
הרבי שורף חמץ בחצר ביתו שברחוב פרזידנט בערב פסח (י"ד ניסן) שנת ה`תשמ"ח, בתוך שנת האבילות על הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא נ"ע.
הפסוק אומר "כבד את ה` מהונך", אך לחזנים אומרים "כבד את ה` מגרונך". ד` תמוז, תשנ"א
י"א תשרי תנש"א - 20 בספטמבר 1990. מר קורוטיץ` העורך הראשי של המגזין "Ogoniok" (להבה קטנה) במוסקבה, נפגש עם הרבי במעמד חלוקת הדולרים שנערכה - כמידי שבוע, ביום ראשון. הרבי לעורך: `מכיוון שאתה אחד מאלו שמוטלת עליהם לחולל שינוי - להאיר על־ידי האש שבידך, שלא תהיה אש אוכלת, כי־אם אש מחממת שמעניקה תוספת כוח להתרומם גבוה יותר; יהי רצון שהעיתון ישפיע על הממשלה לעודד שינויים חיוביים במדינה התומכת כעת ביהודים החיים בה`.
באחד הימים בשלהי אלול תשכ"ג (1963), קיבל הרב גימפל אורמלנד הודעה טרגית, בה נודע לו שחמיו, חמותו ובנו בן השלוש וחצי שמואל-יעקב נקלעו לתאונה קשה. חמיו נהרג במקום, חמותו נפצעה, ואילו בנו פצוע במצב קריטי.
בימים שקדמו לחמישי במאי 1990, פרצה פאניקה בקרב יהודי ברית המועצות לאחר שקבוצות אנטישמיות איימו באלימות שהזכירה את הפוגרומים בתחילת המאה. י"א אייר, תש"נ
ילדים שרים ניגון "עוצו עצה" בכינוס צבאות ה` (ראלי) אצל הרבי מליובאויטש - פורים קטן תשמ"א
הרב יוסף וינברג ז"ל מספר סיפור מופלא המגלה כיצד הרבי רואה את תפקידו כרבי.
כ"ג תשרי תשמ"ז - 26 באוקטובר 1986. במהלך חלוקת `כוס של ברכה` במוצאי שמחת תורה החזן צבי הירש צ`צ`קס הביא את בנו ובתו לקחת מהרבי `כוס של ברכה`, לאחמ"כ החזן התחיל לשיר את הניגון `עך טי זיעמליאק` (הגירסה הרוסית של `אחד מי יודע`), ילדתו הקטנה הצטרפה לשירה, והרבי הורה לומר לה בעדינות למחוא כפיים.
